רופאת גסטרו ברעננה: ד"ר אורלי ליאור

כאב בטן מהווה תלונה נפוצה בקרב האוכלוסייה. ישנן סיבות שונות ומגוונות לכאב בטן החל מכאבים פונקציונליים, זאת אומרת כאבים שאינם ממקור דלקתי או מכני של מערכת העיכול, כאבים ממקור דלקתי בקיבה או במעי, כדוגמה דלקת על רקע הליקובקטר פילורי או דלקת כרונית במעי עקב מחלת הקרוהן. לרוב כאבים שהינם כרוניים, זאת אומרת נמשכים זמן רב מאוד, אינם נובעים מממאירות, וברובם של המקרים הסיבה היא שפירה וניתנת לטיפול. פה תפקידי נכנס לחקור את הסיבה הגורמת לתלונה זו בצורה מקיפה, ולהתייחס לטיפול המתאים.

ההתייחסות לשינויים בהרגלי יציאה משתנה בין מטופל למטופל, כתלות בגילו, במשך התלונות ואופיין. אם התלונות חדשות ומחשידות לזיהום כגורם, לעתים מספיק תרביות צואה בלבד. אם ישנו חיידק או פרזיט לטפל בכך. אם התלונות ממושכות יותר ומורכבות יותר יש צורך לפנות לברור גסטרואנטרולוגי ולבצע בדיקות נרחבות יותר כגון בדיקות דם, בדיקות צואה נוספות, בדיקות הדמיה, ולעתים גם בדיקות אנדוסקופיות כמו קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה. כמובן שלא כל מטופל זקוק לכל הבדיקות הנ"ל, וההחלטה איזה מטופל זקוק לאיזו בדיקה נעשית על ידי ועל פי שיקול דעת מקצועי, וכמובן לאחר הסברים ודיון אל מול כל מטופל. במקביל לבירור הנ"ל אני מייעצת לגבי טיפול להקלה לפי התלונות.

השאלה תלויה במספר גורמים. אם אין לך תלונות של מערכת העיכול, ההמלצה בישראל הינה לבצע קולונוסקופיה כבדיקת סקר ( למניעה של סרטן המעי הגס ) החל מגיל 50, עם מעקב לאחר מכן לפי הממצאים. אם יש סרטן במעי הגס לקרוב משפחה שלך מדרגה ראשונה ההמלצה היא לבצע קולונוסקופיה החל מגיל 40 או 10 שנים צעיר יותר מגיל שהקרוב שלך חלה, הגיל הצעיר יותר מבין הנ"ל. ישנן אלטרנטיבות לקולונוסקופיה כבדיקת סקר, עם רגישות וספציפיות נמוכות יותר, לרוב צריך לחזור עליהן בתדירות גבוהה יותר עקב כך, עליהן אני מסבירה במתן הייעוץ. ישנן סיבות נוספות ומרובות לביצוע קולונוסקופיה, בעיקר אם ישנן תלונות הנובעות ממערכת העיכול. במהלך מתן הייעוץ, ואם ישנו צורך בברור זה אני ממליצה ומסבירה בהרחבה אודות בדיקה זו. כיום במהלך הבדיקה המטופל ישן על ידי חומרי "טשטוש", ואינו מרגיש כאב. לאחר הבדיקה ממצאי הבדיקה והדוח מוסברים למטופל וניתן ללכת הביתה עם מלווה. פירוט אודות הבדיקה ניתן כאמור במהלך הייעוץ הגסטרואנטרולוגי.

פוליפ במעי הינה רקמה שהיא ברוב המקרים שפירה ובגדלים שונים. ישנם סוגים שונים של פוליפים כאמור רובם שפירים. תאורטית, לאחוז מסוים מפוליפים אלו, בעיקר הגדולים יותר ומסוגים מסוימים, יש פוטנציאל מסוים לגדול לאורך השנים ולהפוך להיות גידול ממאיר. במהלך קולונוסקופיה מתבצעת הסרת הפוליפים, טרם הם יגדלו ויהפכו לממאירים. כמובן שלא כל הפוליפים כאמור בעתיד יהפכו לגידול. מאז המצאת הקולונוסקופיה התמותה מסרטן מעי גס ירדה בגלל שישנה אבחנה וזיהוי מוקדם של פוליפים אלו, ועם הסרתם נמנעת התחלואה והתמותה מסרטן מסוג זה.

כיב בקיבה/ תריסריון עלול להיגרם מסיבות שונות. הגורמים הנפוצים ביותר הם- חיידק הליקובקטר פילורי, תרופות מסוג NSAIDS כגון אדויל, נורופן, איבובן, עישון. יש החושבים כי סטרס גורם לכיבים אך הדבר לא הוכח חד משמעית במחקרים רפואיים. ישנם כיבים שאין להם סיבה חד משמעית וניתן להם טיפול המוריד חומציות בקיבה על מנת לרפאם. ישנן סיבות נדירות יותר לקיומם של כיבים כגון ממאירות, או גידול שמפריש הורמונים מסויימים, אך כאמור אלו סיבות מאוד נדירות. לא כל הכיבים גורמים לכאב, יש הרבה מאוד אנשים עם תסמינים אחרים או ללא תסמינים המאובחנים עם כיבים. בדרך כלל אבחנה של כיב בקיבה או בתריסריון מתבצעת בבדיקת גסטרוסקופיה. זוהי בדיקה המתבצעת באמצעות מכשיר שבקצהו מעין מצלמה, המוחדר דרך הפה למערכת העיכול של המטופל. באמצעות מכשיר זה ניתן להעריך ולראות את הוושט, הקיבה והתריסריון, וניתן גם ליטול ביופסיות אם ישנם ממצאים כגון כיבים. הבדיקה מבוצעת בטשטוש כאשר המטופל ישן ואינו מרגיש דבר. הבדיקה היא קצרה ונמשכת מספר דקות. המטופל צריך להגיע בצום עם מלווה. במהלך הייעוץ הגסטרואנטרולוגי יינתן פירוט אודות בדיקה זו. אם ישנה אבחנה של כיב לרוב ניתן טיפול בכדורים מסוג PPI כדוגמת לוסק/ נקסיום/ לנטון. כדורים אלו מורידים רמת חומציות של קיבה וגורמים לריפוי הכיב. אם ישנו גורם נוסף שאובחן, מטפלים גם בו. לרוב יש צורך לחזור על גסטרוסקופיה כעבור תקופה מסוימת לווידוא ריפוי של כיב בקיבה.