עצירות הינה בעיה רווחת באוכלוסייה. ישנן סיבות שונות ומגוונות לעצירות, אך ישנם מקרים רבים שהעצירות הינה "הדיופטית", זאת אומרת ללא סיבה ברורה.

בירור- כיצד לברר?

בזמן היעוץ הגסטרואנטרולוגי אני מדברת עם המטופל ומנסה לברר על הרגלי החיים, התזונה, התרופות שמקבל ועוד מידע רלבנטי. כמו כן, יש צורך להראות בדיקות מעבדה עדכניות, בדיקות הדמיה אם נעשו ו/או אנדוסקופיות כגון קולונוסקופיה. לאחר הבירור הבסיסי ובהתאם לכל מטופל אני מציעה טיפול- בין אם זה שינוי בהרגלי חיים, או הוספת סיבים או מרככי צואה. אם אין תגובה לטיפול לאחר תקופה מסוימת אני אמשיך בברור נוסף ואתן הנחיות לבדיקות כגון מנומטריה רקטלית, בדיקה להתכווצות שרירי רצפתה האגן. ישנן בדיקות נוספות ומתקדמות יותר לפי הצורך ובהתאם להתקדמות המטופל. 

טיפול- במה להתחיל?

הסבר למטופל- מעבר על הרגלי תזונה ושתיה, ועידוד הרגלי יציאה טובים הנוחים למטופל. פירוט לגבי הרגלי תזונה ויציאה ניתן במהלך הייעוץ.

מרככי צואה- סיבים תזונתיים ולקסטיבים כגון פסיליום, הנלקחים עם מספיק נוזלים יכולים לשפר הרגלי יציאה. גם שזיפים מועילים. 

מרככי צואה אוסמוטיים- בעצם סוכרים בלתי מסיסים כגון PEG,( נורמלקס), גורמים להפרשת מים והעלאת תדירות יציאות. לקטולוז, מושך מים לחלל המעי ובכך מגביר את תדירות היציאה. דורש כ24-48 עד שמתחיל להשפיע. לשים לב כי יכול לגרום לנפיחות בטנית. 

חוקני סליין.

מרככי צואה מעוררים- כגון לקסדין, גורמים להפעלה של המעי והתכווצויות על מנת להעביר יציאות.

ביופידבק- אם ישנה בעיה בהתכווצות של שרירי ריצפת האגן מסיבות שונות. 

עצירות חמורה- במקרים מסובכים וקשים היעוץ מתקדם יותר ומוצעים למטופל בדיקות מתקדמות ונוספות וכן תרופות מתקדמות יותר להקל על תלונותיו, וזאת בהתאם ליעוץ הגסטרואנטרולוגי.