הקשר בין הליקובקטר פילורי לכיב קיבה ותריסריון

חיידק הליקובקטר פילורי הוא אחד הגורמים המרכזיים למחלות דלקתיות וכיביות של מערכת העיכול העליונה. במשך שנים רבות יוחסו כיבי הקיבה והתריסריון בעיקר למתח נפשי או לתזונה לא נכונה, אולם מחקרים פורצי דרך הראו כי ברוב המקרים מדובר בזיהום חיידקי מתמשך. כיום ידוע כי נוכחות חיידק הליקובקטר פילורי ברירית הקיבה גורמת לתגובה דלקתית כרונית, אשר עלולה להתפתח לכיב פעיל ואף לסיבוכים משמעותיים. הבנת הקשר בין החיידק לבין היווצרות הכיב מאפשרת אבחון מדויק וטיפול יעיל, המונע נזקים ארוכי טווח.

מהו חיידק הליקובקטר פילורי וכיצד הוא פועל בקיבה

הליקובקטר פילורי הוא חיידק בעל יכולת ייחודית לשרוד בסביבה החומצית של הקיבה. הוא עושה זאת באמצעות ייצור אנזים בשם אוראז, המנטרל את החומציות בסביבתו הקרובה. לאחר היצמדות לדופן הקיבה, החיידק מפריש רעלנים הגורמים לפגיעה בתאי האפיתל ולהיווצרות תהליך דלקתי מתמשך. תהליך זה מחליש את מנגנוני ההגנה הטבעיים של הקיבה ומגביר את הרגישות לחומצת הקיבה ולפפסין.

מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שכ-50 אחוז מאוכלוסיית העולם נושאת את החיידק, אך רק חלק קטן יפתח כיב פעיל. הסיבה לכך קשורה לשילוב בין זן החיידק, נטייה גנטית של המטופל וגורמים סביבתיים כמו עישון ושימוש בתרופות נוגדות דלקת.

מנגנון היווצרות הדלקת

החיידק חודר לשכבת הריר המגנה על הקיבה ומעורר תגובה חיסונית מקומית. תאי מערכת החיסון מפרישים חומרים דלקתיים הפוגעים ברירית. עם הזמן נוצרים אזורי חולשה בדופן, והחומצה חודרת לרקמה העמוקה. כך מתפתח בהדרגה כיב קיבה או כיב תריסריון.

כיצד הליקובקטר פילורי גורם לכיב קיבה ותריסריון

הקשר בין החיידק לכיב הוכח במאות מחקרים קליניים. כ-90 אחוז מהמטופלים עם כיב תריסריון וכ-70 אחוז מהמטופלים עם כיב קיבה נמצאו נשאים של הליקובקטר פילורי. החיידק משנה את מאזן החומציות ואת הפרשת ההורמון גסטרין, מה שמוביל להפרשת יתר של חומצה ולפגיעה מתמשכת ברירית.

ההבדל בין כיב קיבה לכיב תריסריון

בכיב תריסריון החיידק גורם לעלייה בהפרשת חומצה, בעוד שבכיב קיבה מתרחשת בעיקר פגיעה במנגנוני ההגנה של הרירית. בשני המצבים התוצאה היא היווצרות פצע פתוח הגורם לכאב, דימום ולעיתים לנקב מסוכן.

תסמינים המעידים על כיב על רקע הליקובקטר

מטופלים רבים מדווחים על כאב צורב ברום הבטן, תחושת נפיחות, בחילות ולעיתים הקאות. הכאב מופיע לרוב לאחר ארוחה או בשעות הלילה. במקרים מתקדמים עלולים להופיע סימני דימום כמו צואה שחורה, חולשה ואנמיה.

מתי חובה לפנות להערכה רפואית

כאשר מופיעים כאב מתמשך, ירידה בלתי מוסברת במשקל, הקאות דמיות או קושי בבליעה, יש צורך בבירור דחוף אצל גסטרואנטרולוג. אבחון מוקדם מאפשר טיפול ומניעת סיבוכים.

אבחון הקשר בין הליקובקטר לכיב

האבחון מתבצע באמצעות מספר כלים משלימים. תבחין נשיפה נחשב לבדיקה מדויקת ולא פולשנית לזיהוי החיידק. בגסטרוסקופיה ניתן לראות את הכיב באופן ישיר וליטול ביופסיות לזיהוי החיידק ולשלילת מצבים טרום סרטניים. בדיקות צואה לזיהוי אנטיגן משמשות גם למעקב לאחר טיפול.

חשיבות הבדיקה לאחר טיפול

לאחר השלמת טיפול תרופתי יש לוודא הכחדה מלאה של החיידק. היעלמות התסמינים לבדה אינה מספיקה, ויש לבצע תבחין נשיפה או בדיקת צואה לאחר כחודש.

טיפול בהליקובקטר למניעת ריפוי הכיב

הטיפול המקובל כולל שילוב של אנטיביוטיקות עם תרופות להפחתת חומציות. הצלחת הטיפול מגיעה לכ-85 אחוז כאשר מקפידים על נטילה נכונה. הכחדת החיידק מביאה לריפוי הכיב ברוב המקרים ולירידה דרמטית בשיעור החזרות.

גורמים לכישלון טיפול

עמידות חיידק לאנטיביוטיקה, היענות חלקית לטיפול ועישון פעיל הם הסיבות המרכזיות לכישלון. במצבים אלה נדרש פרוטוקול טיפול חלופי המותאם אישית.