עצירות היא התלונה הנפוצה ביותר הקשורה למערכת העיכול. עצירות מוגדרת כיציאה קשה, מאמץ ליציאה, יציאות בתדירות נמוכה, תחושה של חוסר התרוקנות, או צורך בהיעזרות ידנית ליציאה. אם התסמינים הנל נמשכים יותר מ-3 חודשים אז העצירות הינה כרונית. עצירות הינה בעיה רווחת באוכלוסייה. ישנן סיבות שונות ומגוונות לעצירות, אך ישנם מקרים רבים שהעצירות הינה “הדיופטית”, זאת אומרת ללא סיבה ברורה.
אפידמיולוגיה
עד כ-20% מהאוכלוסיה הכללית סובלים מעצירות. התלונה שכיחה יותר בקרב נשים מעל גיל 60, ובאנשים שאינם פעילים גופנית. עם זאת, כאמור התלונה חוצה שכבות גילאים ומגדר.
סיבות לעצירות
- עצירות אידיופתית – לרוב אין סיבה ספציפית הגורמת לעצירות. זאת אומרת שאין תנועתיות איטית של מערכת העיכול או ממצא החוסם את המעבר במעיים. הרבה פעמים אנשים סובלים מעצירות בגלל מיעוט בשתיית נוזלים במהלך היום, אי צריכה מספיק של סיבים תזונתיים וחוסר פעילות גופנית. כל הגורמים הנל מביאים לירידה משמעותית של מערכת העיכול.
- הפרעות הקשורות למערכת העצבים – כגון פרקינסון ומחלות אחרות, פגיעה בעצבים של מערכת העיכול עלולה להוביל לחוסר קורדינציה של מערכת זאת וירידה בתנועתיות ולעצירות. בנוסף חסר פעילות גופנית המתלווה הרבה פעמים לנל עשויה להחמיר את התופעה
- גורמים מכניים – גידולים של מעי גס, הצרויות במעי מסיבות שונות, עלולים לגרום לעצירות מכנית.
- תרופות שונות גורמות לעצירות
- סכרת והפרעות פסיכיאטריות
- הפרעות דפקטטוריות – על מנת שתהיה יציאה תקינה יש לשלוט עם קוארדינציה טובה על השרירים סביב פי הטבעת עם כיווץ והרפיה מתאימים של השרירים של רצפת האגן והספינצר האנאלי. אם אין שיתוף פעולה טוב קוארדינציה שכזה כולל פגיעה בשרירי רצפת האגן מסיבות שונות (למשל לידה טראומטית / ניתוחים) או הפרעה תפקודית של השרירים.
- מעי רגיז עם עצירות
- ישנן עוד סיבות נוספות נדירות יותר
אבחנה של עצירות כרונית
על מנת לאבחן עצירות ואת הסיבה לה, גסטרואנטרולוג מטפל שואל שאלות רפואיות, שאלות הקשורות ליציאות של המטופל והרגלי היום יום, תרופות שהמטופל נוטל. רקע משפחתי הקשור לגסטרו. אופי התסמינים ותסמינים נלווים של המטופל. בדיקה גופנית. בהתאם לתסמינים ולתלונות החלטה על המשך ברור וביצוע בדיקות כגון – בדיקות דם, בדיקות צואה, מנומטריה רקטלית, (מדידת לחצים בפי הטבעת) קולונוסקופיה הדמיה של הבטן (למשל CT בטן) TRUS
בירור אצל גסטרואנטרולוג
בזמן היעוץ הגסטרואנטרולוגי אני מדברת עם המטופל ומנסה לברר על הרגלי החיים, התזונה, התרופות שמקבל ועוד מידע רלבנטי. כמו כן, יש צורך להראות בדיקות מעבדה עדכניות, בדיקות הדמיה אם נעשו ו/או אנדוסקופיות כגון קולונוסקופיה. לאחר הבירור הבסיסי ובהתאם לכל מטופל אני מציעה טיפול- בין אם זה שינוי בהרגלי חיים, או הוספת סיבים או מרככי צואה. אם אין תגובה לטיפול לאחר תקופה מסוימת אני אמשיך בברור נוסף ואתן הנחיות לבדיקות כגון מנומטריה רקטלית, בדיקה להתכווצות שרירי רצפתה האגן. ישנן בדיקות נוספות ומתקדמות יותר לפי הצורך ובהתאם להתקדמות המטופל.
טיפול בעצירות כרונית – במה להתחיל?
- הסבר למטופל – מעבר על הרגלי תזונה ושתיה, ועידוד הרגלי יציאה טובים הנוחים למטופל. פירוט לגבי הרגלי תזונה ויציאה ניתן במהלך הייעוץ
- מרככי צואה – סיבים תזונתיים ולקסטיבים כגון פסיליום, הנלקחים עם מספיק נוזלים יכולים לשפר הרגלי יציאה. גם שזיפים מועילים.
- מרככי צואה אוסמוטיים – בעצם סוכרים בלתי מסיסים כגון PEG,( נורמלקס), גורמים להפרשת מים והעלאת תדירות יציאות. לקטולוז, מושך מים לחלל המעי ובכך מגביר את תדירות היציאה. דורש כ24-48 עד שמתחיל להשפיע. לשים לב כי יכול לגרום לנפיחות בטנית.
- חוקני סליין.
- מרככי צואה מעוררים – כגון לקסדין, גורמים להפעלה של המעי והתכווצויות על מנת להעביר יציאות.
- ביופידבק – אם ישנה בעיה בהתכווצות של שרירי ריצפת האגן מסיבות שונות.
- עצירות חמורה – במקרים מסובכים וקשים היעוץ מתקדם יותר ומוצעים למטופל בדיקות מתקדמות ונוספות וכן תרופות מתקדמות יותר להקל על תלונותיו, וזאת בהתאם ליעוץ הגסטרואנטרולוגי.
