קוליטיס כיבית

מרפאה לאבחון וטיפול בקוליטיס כיבית

קוליטיס כיבית היא מחלת מעי דלקתית כרונית הפוגעת ברירית המעי הגס והחלחולת, וגורמת לדלקת וכיבים שעלולים לגרום לשלשולים (לעיתים עם דם), כאבי בטן ותשישות.
במרפאה, ד”ר ליאור מתמחה באבחון מקיף וטיפול מתקדם המותאם אישית לצרכי המטופלים, תוך מטרה לשפר את איכות החיים ולמנוע סיבוכים.

תוכן עניינים

מה השכיחות של קוליטיס כיבית?

בישראל, המחלה נפוצה בעיקר בקרב האוכלוסייה היהודית, והשכיחות שלה עולה בצורה מובהקת בשנים האחרונות. העלייה מיוחסת לשינויים סביבתיים, כמו מעבר לתזונה מערבית, חשיפה מוגברת לזיהומים ושימוש תדיר באנטיביוטיקה.

השכיחות של קוליטיס כיבית משתנה בין אזורים גאוגרפיים ואוכלוסיות שונות. במדינות מערביות, כמו ארה”ב, קנדה ומדינות אירופה, המחלה מופיעה בשיעור של 100 עד 200 מקרים לכל 100,000 נפש, בעוד שבמדינות מתפתחות השכיחות נמוכה משמעותית.

מה ההבדל בין קוליטיס כיבית למחלת קרוהן?

 

קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן הן שתיהן מחלות מעי דלקתיות, אך יש להן מאפיינים קליניים ופיזיולוגיים ייחודיים:

  • איזור הפגיעה: קוליטיס כיבית מוגבלת למעי הגס בלבד, בעוד שמחלת קרוהן יכולה להשפיע על כל מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת.
  • אופי הדלקת: בקוליטיס כיבית הדלקת מוגבלת לשכבה הרירית (Mucosa) בלבד, בעוד שבקרוהן היא מערבת את כל שכבות דופן המעי (Transmural).
  • מיקום הדלקת: קוליטיס כיבית מתאפיינת בדלקת רציפה, מתחילה מהרקטום ומתפשטת כלפי מעלה, לעומת קרוהן שבה הדלקת מתרחשת באזורים מבודדים (Skip Lesions).
  • תסמינים מרכזיים: קוליטיס כיבית מתבטאת בעיקר בשלשולים דמיים, בעוד שבקרוהן נפוצים יותר כאבים מפושטים, אבצסים ותסמינים סיסטמיים אחרים.

קוליטיס כיבית - מי בקבוצת הסיכון?

הסיכון לחלות בקוליטיס כיבית מושפע ממספר גורמים.
תורשה היא גורם מרכזי. אנשים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה במחלת מעי דלקתית (IBD) נמצאים בסיכון גבוה יותר.
 גיל – התפרצות ראשונה של המחלה מתרחשת בדרך כלל בין גיל 15 ל-30 או אחרי גיל 60.
 מוצא אתני משפיע אף הוא, והמחלה נפוצה במיוחד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי.
גם תזונה ממלאת כאן תפקיד. תזונה עשירה בשומן מגבירה את הסיכון להתפתחות המחלה. גם שימוש תכוף בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, כגון אספירין, אדוויל או נורופן, עלול להעלות את הסיכון להתפרצות קוליטיס כיבית.

מה גורם לקוליטיס כיבית?

הגורמים לקוליטיס כיבית אינם מובנים במלואם. המחלה נתפסת כהפרעה מורכבת הנובעת משילוב בין גורמים גנטיים, חיסוניים וסביבתיים:

  • פגם במערכת החיסון: תגובה חיסונית לא מבוקרת המכוונת נגד חיידקים ידידותיים במעי מובילה לדלקת כרונית ברירית המעי.
  • גורמים גנטיים: גנים מסוימים, כגון HLA-B27, מראים קשר ישיר לסיכון מוגבר למחלה.
  • גורמים סביבתיים: עישון, תזונה עתירת שומן ושימוש נרחב באנטיביוטיקה עשויים להוות טריגר.

קוליטיס כיבית - תסמינים

התסמינים משתנים בחומרתם בהתאם למיקום המחלה ולעוצמת הדלקת:

  • שלשולים דמיים (Bloody Diarrhea) המלווים בריר.
  • כאבי בטן, בעיקר בבטן התחתונה או השמאלית.
  • תחושת דחיפות לצורך יציאה.
  • ירידה במשקל ואובדן תיאבון.
  • חום נמוך ועייפות.
  • תסמינים חוץ-מעיים, כגון כאבי מפרקים, דלקות עיניים ופריחה עורית.

קוליטיס כיבית אצל ילדים

אצל ילדים, קוליטיס כיבית תתפתח בצורה חמורה יותר מאשר אצל מבוגרים. המחלה עלולה לגרום לעיכובים בגדילה, לירידה משמעותית במשקל ולאנמיה חמורה. אבחון מוקדם ממלא תפקיד מרכזי במניעת סיבוכים עתידיים ובהבטחת התפתחות תקינה של הילד.

קוליטיס כיבית

טיפול תרופתי בקוליטיס כיבית

אמינוסליצילטים (5-ASA)

קבוצת תרופות זו, הכוללת מסלאמין (Mesalamine) ואחרים, היא הקו הטיפולי הראשון במחלה. תרופות אלו ניתנות בדרך כלל במצבי מחלה קלים עד בינוניים. הן פועלות על דופן המעי ומפחיתות את הדלקת המקומית. ניתן ליטול אותן בצורות שונות, כולל טבליות, חוקנים ונרות, בהתאם למיקום המחלה במעי הגס.

קורטיקוסטרואידים

קורטיקוסטרואידים, כגון פרדניזון (Prednisone) ובודזוניד (Budesonide), משמשים בעיקר להתלקחויות חמורות של המחלה.
הם פועלים לדיכוי מהיר של הדלקת והשימוש בהם מוגבל לטווח קצר בשל תופעות לוואי אפשריות, כמו ירידה בצפיפות העצם, עלייה במשקל וסיכון מוגבר לזיהומים.

אימונומודולטורים

תרופות כמו אזתיופרין (Azathioprine) ומרקפטופורין (6-Mercaptopurine) משמשות לדיכוי מערכת החיסון במצבים כרוניים של קוליטיס כיבית. הן ניתנות בדרך כלל כאשר הטיפול הראשוני אינו מספיק. שימוש ארוך טווח דורש מעקב רפואי צמוד בשל סיכון לתופעות לוואי כמו דיכוי מח העצם.

תרופות ביולוגיות

תרופות ביולוגיות מכוונות נגד חלבונים ספציפיים המעורבים בתהליך הדלקתי. לדוגמה:

  • אינפליקסימאב (Infliximab): נוגד TNF-α הניתן בעירוי ומשמש לטיפול במקרים בינוניים עד חמורים של המחלה.
  • אדלימומאב (Adalimumab): ניתן בהזרקה עצמית ומאפשר טיפול ביתי.
  • וידוליזומאב (Vedolizumab): פועל באופן ממוקד על מערכת העיכול עם פחות תופעות לוואי מערכתיות.

מעכבי יאנוס קינאז (JAK)

תרופות כמו טופסיטיניב (Tofacitinib) מייצגות גישה חדשנית לטיפול במחלה. הן פועלות על מסלולים תאיים המעורבים בדלקת ומספקות פתרון למטופלים שלא הגיבו לטיפולים אחרים. 

סוגי ניתוחים לטיפול בקוליטיס כיבית

כאשר טיפול תרופתי אינו מצליח לשלוט במחלה או במקרים של סיבוכים, ניתוח עשוי להיות אפשרות הכרחית. להלן פירוט סוגי הניתוחים הנפוצים:

פרוקטוקולקטומיה עם אילאוסטומיה קבועה

בניתוח זה מסירים את המעי הגס והרקטום לחלוטין. לאחר ההסרה, יוצרים פתח (סטומה) בדופן הבטן המחובר למעי הדק (אילאום), כך שהצואה מתנקזת לשקית חיצונית המחוברת לעור.

  • מתי נבחר? ניתוח זה מתבצע במקרים חמורים במיוחד או כאשר המטופל מעדיף לא לעבור ניתוחים נוספים לאחר מכן.
  • יתרונות: פתרון מוחלט למחלה, ללא צורך בטיפולים נוספים למעי הגס.
  • חסרונות: הצורך בשימוש קבוע בשקית סטומה.

פרוקטוקולקטומיה עם יצירת פאוץ׳ איליאלי-אנאלי (IPAA)

זהו אחד הניתוחים הנפוצים בקוליטיס כיבית. המעי הגס והרקטום מוסרים, אך יוצרים פאוץ’ (מעין כיס) מאזור המעי הדק המחובר ישירות לפי הטבעת. הפאוץ׳ מתפקד כתחליף לרקטום.

  • מתי נבחר? מתאים למטופלים המעוניינים לשמר יציאות דרך פי הטבעת.
  • יתרונות: שימור תפקוד טבעי יחסית של מערכת העיכול.
  • חסרונות: סיכון לדלקת בפאוץ׳ (פאוצ׳יטיס), אשר דורשת טיפול נוסף.

כריתת מעי גס תת-שלמה (Subtotal Colectomy)

בניתוח זה מוסר רק חלק מהמעי הגס, והרקטום נשאר במקומו. הניתוח יכול להיות זמני או קבוע, בהתאם לצורך.

  • מתי נבחר? לעיתים מבוצע במצבי חירום כאשר יש צורך מיידי להקל על המטופל.
  • יתרונות: פחות פולשני יחסית.
  • חסרונות: המחלה עשויה לחזור ברקטום שנותר.

כריתת רקטום בלבד (Proctectomy)

 מתבצעת במקרים נדירים שבהם הדלקת מוגבלת לחלוטין לרקטום, בעוד שהמעי הגס נותר במקומו ללא פגיעה. ניתוח זה מאפשר לשמור על תפקוד המעי הגס, אך מתאים רק למצבים מאוד ספציפיים שבהם האבחנה ברורה לחלוטין והדלקת אינה מתפשטת מעבר לרקטום. הבחירה בניתוח זה מתבססת על הערכה מדויקת של מצב המחלה ותוצאות הבדיקות.

קוליטיס כיבית וקולונוסקופיה

אין דרך למנוע לחלוטין את המחלה, אך ניתן לצמצם את הסיכון להתלקחויות באמצעות שמירה על תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון וניהול מתחים.

החיים עם קוליטיס כיבית

קולונוסקופיה היא הכלי האבחוני המרכזי באבחון וניהול קוליטיס כיבית. זהו הליך שבו מוחדר צינור גמיש עם מצלמה (קולונוסקופ) דרך פי הטבעת, המאפשר לרופא לראות את פנים המעי הגס ולהעריך את חומרת הדלקת.

תפקידי הקולונוסקופיה:

  1. אבחון ראשוני: קולונוסקופיה מסייעת לזהות סימנים אופייניים למחלה, כגון דלקת רציפה, כיבים ודימומים.
  2. מעקב אחר התקדמות המחלה: מטופלים עם קוליטיס כיבית זקוקים למעקב שגרתי באמצעות קולונוסקופיה כדי להעריך את יעילות הטיפול ואת מצב הרירית.
  3. מניעת סיבוכים:

    באמצעות קולונוסקופיה ניתן לזהות שינויים טרום-סרטניים או סרטן בשלבים מוקדמים. שכן, מטופלים עם קוליטיס כיבית נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס. 

     

הכנה לקולונוסקופיה:

לפני הבדיקה, יש צורך בהכנה של מערכת העיכול הכוללת צום ונטילת חומר משלשל לניקוי המעי. הכנה זו חשובה כדי להבטיח הדמיה ברורה ומדויקת של הרירית.

תדירות הבדיקות:

מטופלים עם קוליטיס כיבית קלה עשויים להזדקק לקולונוסקופיה כל 1-3 שנים.

במקרה של מחלה קשה או ממושכת (מעל 8-10 שנים), בשל הסיכון המוגבר לסרטן, תדירות הבדיקות עשויה להיות גבוהה יותר 

יתרונות וחסרונות:

יתרונות: קולונוסקופיה היא הכלי המדויק ביותר לאבחון ומעקב אחרי קוליטיס כיבית. הבדיקה מאפשרת גם נטילת ביופסיות לאבחון מדויק יותר.
חסרונות: קולונסקופיה הוא הליך הכרוך באי-נוחות מסוימת ודורש הכנה מוקדמת, ולעיתים נדירות עשויים להתרחש סיבוכים כמו קרע בדופן המעי או דימום.

יתרונות וחסרונות של הניתוחים

יתרונות כלליים:

פתרון מוחלט או כמעט מוחלט למחלה.
שיפור משמעותי באיכות החיים עבור חולים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי.

חסרונות כלליים:

סיכונים ניתוחיים כגון זיהומים, דימומים או סיבוכים נוספים.
צורך בהתאמות משמעותיות באורח החיים, במיוחד במקרים של אילאוסטומיה קבועה.

אם אתם חולים בקוליטיס כיבית, כדאי שתסגלו לעצמכם אורח חיים הכולל מעקב רפואי קבוע, תזונה מותאמת וניהול מתחים. תמיכה רגשית ומשפחתית חשובה גם היא לשיפור איכות החיים שלכם.

מתי לפנות לרופא?

יש לפנות לרופא במקרים של שלשולים ממושכים, דם בצואה, כאבי בטן חזקים או ירידה משמעותית במשקל.

אתרים בינלאומיים ומחקרים בנושא 

קוליטיס כיבית
ד"ר אורלי ליאור

חדש בקליניקה!

מהיום ניתן לקבוע תור  לייעוץ רפואי אונליין מיידית ובזמן שנוח לכם! 

הייעוץ נעשה בנוחות מהבית, בזום ובדיסקרטיות מלאה

*עלות הייעוץ 800 ש”ח
**ישנה השתתפות לבעלי ביטוח בריאות פרטי

ייעוץ גסטרו אונליין