ניתוח טחורים

1. מניעת עצירות – ובכך מונעים היווצרות של טחורים מלכתחילה או סיבוכים של טחורים.
   ניתן להימנע מעצירות על ידי צריכת סיבים מרובה – כגון פירות, ירקות, חיטה מלאה.
   לבצע פעילות גופנית באופן שגרתי. לשתות הרבה מים במהלך היום.
   אם יש קושי בצריכה של סיבים ניתן לקנות תוספי סיבים בבית המרקחת או ברשתות הפארם בקהילה (כגון בנפייבר או פסיליום).
   להימנע מתרופות הגורמות לעצירות ( כגון קודאין, תרופות מסוימות ללחץ דם ועוד רבות), להקציב זמן מסוים ביום לצורך יציאה.
   אם כל הנ”ל בוצע ואין שיפור לאורך זמן, ניתן להוסיף טיפול עם מרככי צואה כמו נורמלקס, אבילק ולקסדין. אם גם זה לא עזר, כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג להמלצות על המשך ברור וטיפול.
2. אמבטיות חמות – כ-2-3 ליממה, לשבת באמבטיה חמה.
3. מריחה של קרם או משחה המיועדת לטחורים כמו רקטוזרים או פרוטוזרים, גם כ-1-2 ליממה למשך כשבוע לפחות.
4. במקרה שהטיפול לעיל לא מקל או עוזר או שישנו כאב ו/או דימום חמור מאוד ניתן לפנות לפרוקטולוג (כירורג המומחה לאזור הרקטום ופי טבעת). הוא יעריך את הטחורים והאזור ויכול לתת המלצות האם צריך טיפול מתקדם יותר כגון קשירה של הטחורים, טיפול בלייזר, ניתוח מסוג שונה.
5. שיטת האקסרויד – הליך זה מבוצע על ידי פרוקטולוגים וגסטרואנטרולוגים ( כולל אנוכי) מסוימים בארץ שעברו הכשרה לכך.
   זוהי שיטה חדשה יחסית בארץ אך וותיקה ופופולרית באירופה. זו בעצם שיטה לא פולשנית. באמצעות מכשיר ייעודי מועבר זרם חשמלי לטחור, הזרם גורם לכיווץ כלי הדם המזין את הטחור, ובכך גורם לטחור להתכווץ.
   תהליך הכיווץ מתרחש באופן מיידי ונמשך עוד מספר שבועות לאחר ההליך הטיפולי. מדובר בהליך קצר הנמשך כחצי שעה, ומבוצע באופן פרטי בינתיים, ועל ידי כסוי חלקי של רוב חברות הביטוח.
   ניתן לקבל פרטים נוספים על ההליך דרך יעוץ שלי- ד”ר אורלי ליאור.

דימום בצואה – תסמין שכיח אך חשוב לבדיקה

דימום בצואה הוא תסמין שמתרחש לעיתים קרובות במצבים של טחורים, אך עשוי להוות גם סימן לבעיות רפואיות אחרות במערכת העיכול. מדובר באחד התסמינים הנפוצים שמוביל אנשים לפנות לבדיקה רפואית אצל גסטרואנטרולוג או פרוקטולוג. בעוד שבמקרים רבים מדובר במצב שאינו מסכן חיים, דימום בצואה מחייב אבחון מדויק כדי לשלול גורמים חמורים יותר, כמו סרטן המעי הגס או מחלות דלקתיות של המעי.

סיבות לדימום בצואה

דימום בצואה יכול לנבוע ממספר גורמים, ביניהם:

• טחורים פנימיים: הגורם הנפוץ ביותר לדימום קל במהלך יציאות. הדם יהיה בצבע אדום בהיר ונראה בדרך כלל על נייר הטואלט או באסלה.
• פיסורה אנאלית: סדק קטן ברירית פי הטבעת הנגרם כתוצאה ממאמץ ביציאות.
• דלקת או זיהום במעי: במקרים של דלקות מעי כרוניות כמו קרוהן או קוליטיס כיבית, הדימום עשוי להתלוות לשלשולים וכאבי בטן.
• פוליפים או סרטן המעי הגס: גורמים פוטנציאליים חמורים יותר לדימום ממערכת העיכול התחתונה.

כיצד מאבחנים דימום בצואה?

כאשר מופיע דימום בצואה, יש חשיבות עליונה לפנות לבדיקת מומחה כדי לקבוע את מקור הדימום. תהליך האבחון כולל:

• אנמנזה רפואית: שאלות על הרגלי היציאות, היסטוריה רפואית ותסמינים נוספים.
• בדיקה גופנית: בדיקת פי הטבעת והרקטום לאיתור טחורים, פיסורות או ממצאים אחרים.
• בדיקות הדמיה:
  • קולונוסקופיה: הבדיקה המדויקת ביותר לזיהוי מקור הדימום במעי הגס והרקטום.
  • אנדוסקופיה: במקרים בהם החשד הוא לדימום ממערכת העיכול העליונה.
• בדיקות דם: לזיהוי אנמיה כתוצאה מאובדן דם מתמשך.

הקשר בין דימום בצואה לטחורים

במקרים רבים, דימום בצואה נובע מטחורים, במיוחד טחורים פנימיים. הדם יהיה לרוב בצבע אדום בהיר ויופיע בכמות קטנה. אם בנוסף לדימום מופיעים כאבים, ייתכן ומדובר בטחורים חיצוניים או בבעיה אחרת כמו פיסורה.

עם זאת, חשוב לזכור כי לא כל דימום בצואה נובע מטחורים, ולכן יש לבצע בדיקה מקיפה על מנת לשלול מצבים חמורים יותר.

סוגי דימום בצואה

אופן הופעת הדימום יכול לעזור לזהות את מקור הבעיה:

• דם אדום בהיר: מקורו בדרך כלל במערכת העיכול התחתונה (טחורים, פיסורה, או פוליפים).
• צואה שחורה (מלנה): מעידה על דימום ממערכת העיכול העליונה (כמו כיב קיבה או דימום בוושט).
• צואה בצבע חום כהה עם דם מעורב: עלולה להעיד על דימום במעי הדק או במעי הגס.