נפיחות וגזים במעי

ד”ר אורלי ליאור, מומחית לגסטרואנטרולוגיה

נפיחות וגזים במעי הם אחת הסיבות השכיחות לפנייה לרופאת גסטרו. התסמינים פוגעים באיכות החיים, משפיעים על תיאבון, שינה וביטחון חברתי, ולעיתים מסתירים הפרעה שניתנת לאבחון ולטיפול. עם גישה שיטתית אפשר לזהות את המקור, לשלב בדיקות מדויקות כמו בדיקת סיבו, ולהתאים טיפול שמחזיר שליטה ונוחות יומיומית.

מתי נפיחות וגזים דורשים בירור רפואי?

תסמינים שכיחים ודגלים אדומים

רוב האנשים חווים נפיחות קלה לאחר ארוחות גדולות. בירור הופך חשוב כשנפיחות מופיעה רוב ימות השבוע, כשנלווים כאבי בטן, שלשולים או עצירות ממושכים, ירידה במשקל ללא סיבה, דם בצואה, חום או התעוררות לילית מכאבים. הופעת תסמינים חדשים מעל גיל 50, או היסטוריה משפחתית של מחלות מעי דלקתיות או סרטן המעי, מחייבות הערכה מוקדמת.

השפעה על שגרת היום

נפיחות מתמשכת גורמת לתחושת מלאות מוקדמת, לבגדים לוחצים ולמגבלות תזונתיות. טיפול מדויק מפחית את העומס הנפשי ואת ההימנעות ממפגשים חברתיים או פעילות גופנית.

הסיבות העיקריות לנפיחות וגזים

תזונה ורגישויות למזון

פחמימות קצרות שרשרת (FODMAP) מותססות במעי ויוצרות גזים. רגישות ללקטוז או לפרוקטוז גורמת לנפיחות, גזים ושלשולים לאחר מזונות מסוימים. התאמת תפריט מדורגת מפחיתה תסמינים בלי לפגוע באיכות התזונה.

תסמונת המעי הרגיז (IBS)

IBS שכיחה ומלווה נפיחות, כאב בטן והפרעות ביציאות. מנגנונים כוללים רגישות יתר של דופן המעי, שינוי בהרכב החיידקים והפרעה בתנועתיות. זיהוי IBS חשוב כי הוא מכוון לבירור ממוקד ולטיפול רב־מערכתי.

שגשוג חיידקי יתר במעי הדק (SIBO)

ב־SIBO מתרחשת עלייה לא תקינה של חיידקים במעי הדק. התוצאה: ייצור גזים מוגבר, נפיחות לאחר אכילה, כאבי בטן ולעיתים שלשולים או חסרים תזונתיים. בדיקת סיבו (בדיקת נשיפה למימן/מתאן) מאפשרת זיהוי לא פולשני והתאמת טיפול ממוקד.

הפרעות תנועתיות ומצבים לאחר ניתוחים

תנועתיות איטית, סוכרת, מחלות רקע נוירולוגיות או ניתוחים במערכת העיכול משנים את מעבר המזון והגזים. מצבים אלה מעלים סיכון ל־SIBO ולנפיחות ממושכת.

איך מתבצע האבחון – גישה קלינית מדורגת

שיחה רפואית ובדיקה פיזיקלית

האבחון מתחיל בהבנת דפוס התסמינים, הקשר למזון, לתרופות ולסטרס. בדיקה פיזיקלית מזהה רגישות, נפיחות ניכרת או סימני חסר תזונתי. במידת הצורך מבצעים בדיקות דם וצואה בסיסיות.

בדיקות נשיפה: לקטוז/פרוקטוז ובדיקת סיבו

בדיקות נשיפה מודדות עליית מימן ומתאן לאחר שתיית סובסטרט. אי־סבילות ללקטוז או לפרוקטוז מתאפיינת בעליות אופייניות בזמנים קצרים יותר, בעוד בדיקת סיבו מזהה דפוסי ייצור גזים המעידים על שגשוג חיידקי במעי הדק. בחירה בין לקטולוז לגלוקוז נעשית לפי קליניקה ותשתית רפואית.

הדמיה ובדיקות נוספות לפי צורך

כאשר מופיעים דגלים אדומים או חוסר תגובה לטיפול ראשוני, נשקלות בדיקות הדמיה, גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה. במצבי חוסר תזונתי משמעותי בודקים ויטמינים ומינרלים.

בדיקת סיבו – למה היא חשובה ולמי היא מתאימה?

למי מומלץ לשקול בדיקת סיבו

נשים עם נפיחות יומיומית, גזים, תחושת “בלון” לאחר ארוחות קטנות, או שלשולים/עצירות מתמשכים, במיוחד על רקע IBS, לאחר אנטיביוטיקות מרובות, במצבים אחרי ניתוחים במערכת העיכול או בהפרעות תנועתיות – מרוויחות מאבחון ממוקד באמצעות בדיקת סיבו.

איך מתכוננים לבדיקת סיבו ומה מצפים מהתוצאה

הכנה כוללת תפריט דל־תסיסה ביום שלפני הבדיקה, הימנעות מתוספים מסוימים והפסקה זמנית של אנטיביוטיקה לפי הנחיה. הבדיקה עצמה לא פולשנית ונמשכת כשעתיים. התוצאה מדריכה את בחירת הטיפול ומקצרת את הדרך להקלה.

לפרטים מלאים וזימון מהיר: בדיקת סיבו – המדריך המלא.

טיפול והתאמה אישית – מה באמת עוזר

תזונה חכמה והפחתת FODMAP

הפחתה מדורגת של מזונות עתירי FODMAP לתקופה מוגבלת, תחת ליווי מקצועי, מפחיתה נפיחות וגזים. לאחר שיפור, מרחיבים בהדרגה את המגוון כדי לשמור על תזונה מלאה.

טיפול ממוקד ב־SIBO

כאשר בדיקת סיבו מצביעה על שגשוג יתר, טיפול תרופתי ממוקד לצד התאמות תזונה ותמיכה בתנועתיות המעי מביא לשיפור ניכר. במתאן דומיננטי שמוביל לעצירות, אסטרטגיית הטיפול תותאם לפרופיל הגזים.

תמיכה בתנועתיות, ניהול סטרס ושגרות אכילה

ארוחות מסודרות, לעיסה איטית, שתייה מספקת ופעילות גופנית מתונה משפרות מעבר גזים. טכניקות להפחתת סטרס תורמות להפחתת רגישות קרב–מעית.

מעקב והערכה מחדש

מעקב קבוע מאפשר לכוונן תפריט, תרופות ותוספים, ולזהות מוקדם חזרה של תסמינים. במידת הצורך שוקלים בדיקות חוזרות, כולל בדיקת סיבו.