תוכן עניינים
פוליפים אדנומטוטיים הם גידולים שפירים המתפתחים בדופן המעי הגס והם בעלי פוטנציאל להפוך לסרטניים. איתור מוקדם והסרה של פוליפים אלו עשויים למנוע את התפתחות סרטן המעי הגס – אחד מסוגי הסרטן השכיחים בעולם המערבי.
מהו פוליפ אדנומטוטי?
פוליפ אדנומטוטי הוא גידול שפיר שמתפתח מהשכבה הפנימית של רירית המעי הגס או החלחולת (רקטום). מדובר בסוג הנפוץ ביותר של פוליפ, והוא נחשב ל**”פוליפ פרה-ממאיר”** – כלומר, כזה שיכול להפוך בעתיד לסרטן אם לא יוסר. הפוליפים נוצרים כאשר יש שגשוג לא תקין של תאים באפיתל של המעי, לרוב כתוצאה משינויים גנטיים או סביבתיים.
ברוב המקרים, פוליפים אדנומטוטיים אינם גורמים לתסמינים ולכן הם מתגלים בבדיקות סקר, ובעיקר בקולונוסקופיה. זיהוי מוקדם של פוליפים כאלה והסרתם עשויים למנוע את התפתחות סרטן המעי הגס – הסרטן השני בשכיחותו בישראל.
סוגים עיקריים של פוליפים אדנומטוטיים
פוליפים אדנומטוטיים מסווגים לפי מבנה הרקמה שלהם. הסיווג חשוב משום שהוא משפיע על הסיכון להתפתחות סרטנית:
אדנומות טובולריות (Tubular adenomas)
- הנפוצות ביותר (כ-80% מהמקרים)
- בעלות מבנה צינורי
- הסיכון לממאירות נחשב לנמוך יחסית
אדנומות ווילוזיות (Villous adenomas)
- נדירות יותר
- בעלות מבנה סיסי, דמוי אצבעות
- הסיכון להפוך לסרטן גבוה יותר (כ-30%-50%)
אדנומות טובולווילוזיות (Tubulovillous adenomas)
- שילוב של שני הסוגים
- רמת סיכון בינונית
- שכיחות בינונית
בנוסף, ישנה התייחסות לגודל הפוליפ: ככל שהפוליפ גדול יותר (מעל 1 ס”מ), הסיכון לממאירות עולה.
גורמי סיכון להיווצרות פוליפים אדנומטוטיים
- גיל מתקדם (בעיקר מגיל 50 ומעלה)
- היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או פוליפים
- מחלות מעי דלקתיות (כגון קוליטיס כיבית או קרוהן)
- תזונה עשירה בשומנים ודלה בסיבים
- עישון, שתיית אלכוהול, השמנה וחוסר פעילות גופנית
כיצד מאבחנים פוליפים אדנומטוטיים?
קולונוסקופיה – הכלי האבחוני המרכזי
בדיקת קולונוסקופיה היא האמצעי המדויק ביותר לאיתור פוליפים במעי הגס. במהלך הבדיקה ניתן לא רק לזהות פוליפים אלא גם להסירם ולשלוח אותם לבדיקה פתולוגית.
סטטיסטיקה: על פי הנתונים ממכון הסרטן הלאומי (NCI), כ-25% מהאנשים מעל גיל 50 יימצאו עם פוליפים אדנומטוטיים בבדיקת קולונוסקופיה.
האם כל פוליפ אדנומטוטי עלול להפוך לסרטן?
לא כל פוליפ אדנומטוטי יתפתח לסרטן. למעשה, רק אחוז קטן מהפוליפים האדנומטוטיים – ובעיקר אלו שמאופיינים בגודל גדול, מבנה ווילוזי או תכונות דיספלסטיות חמורות – יעברו תהליך של ממאירות לאורך זמן.
עם זאת, חשוב להבין:
- הפוטנציאל הסרטני כן קיים, ולכן כל פוליפ אדנומטוטי שנמצא – מוסר ונשלח לבדיקה פתולוגית.
- משך הזמן להתמרה סרטנית (ממצב שפיר לסרטני) נמשך לרוב 10–15 שנים, כך שקיים חלון זמן מצוין לגילוי מוקדם באמצעות קולונוסקופיה.
- מטופלים שאובחנו עם פוליפים אדנומטוטיים בעבר נמצאים בסיכון מוגבר ויש לעקוב אחריהם בבדיקות קולונוסקופיה חוזרות בהתאם להמלצת הרופא.
טיפול ומעקב רפואי
- הסרת הפוליפים מתבצעת במהלך הקולונוסקופיה עצמה – לרוב ללא צורך בניתוח.
- מעקב מותאם אישית: תדירות הקולונוסקופיות החוזרות נקבעת בהתאם למספר הפוליפים, סוגם וגודלם.
שינוי אורח חיים: תזונה בריאה, הפסקת עישון ופעילות גופנית סדירה מומלצות לצמצום הסיכון להופעת פוליפים בעתיד.
טבלה: השוואה בין סוגי הפוליפים האדנומטוטיים
סוג פוליפ | שכיחות | סיכון לממאירות |
אדנומה טובולרית | גבוהה מאוד | נמוך |
אדנומה ווילוזית | נמוכה | גבוה |
אדנומה טובולווילוזית | בינונית | בינוני-גבוה |
שאלות ותשובות על פוליפים אדנומטוטיים
מה ההבדל בין פוליפ שפיר לפוליפ ממאיר?
פוליפ שפיר אינו מסוכן בפני עצמו, אך חלק מהפוליפים (בעיקר אדנומטוטיים) עלולים להפוך לסרטניים אם אינם מוסרים בזמן.
האם ניתן למנוע היווצרות פוליפים אדנומטוטיים?
לא ניתן למנוע לחלוטין, אך ניתן להפחית סיכון באמצעות תזונה בריאה, פעילות גופנית ובדיקות סקר תקופתיות.
באיזו תדירות מומלץ לבצע קולונוסקופיה?
לרוב אחת ל-5–10 שנים מגיל 50, או לעיתים קרובות יותר אם נמצאו פוליפים בעבר או קיימים גורמי סיכון.
האם פוליפים גורמים לתסמינים?
ברוב המקרים – לא. זו אחת הסיבות שבדיקת סקר תקופתית כל כך חשובה. במקרים נדירים ייתכנו דימום, שינויים ביציאות או כאבי בטן.
מה עושים לאחר הסרת פוליפ?
לאחר ההסרה הפוליפ נשלח לבדיקה פתולוגית. לפי תוצאותיה יוחלט על תדירות המעקב העתידי.
האם יש טיפול תרופתי לפוליפים?
אין טיפול תרופתי לפוליפים קיימים – הם מוסרים באופן פיזי. אך תוספים ותזונה מסוימים עשויים להפחית סיכון להיווצרותם.
