כאב בטן מהווה תלונה נפוצה בקרב האוכלוסייה. ישנן סיבות שונות ומגוונות לכאב בטן החל מכאבים פונקציונליים, זאת אומרת כאבים שאינם ממקור דלקתי או מכני של מערכת העיכול, כאבים ממקור דלקתי בקיבה או במעי, כדוגמה דלקת על רקע הליקובקטר פילורי או דלקת כרונית במעי עקב מחלת הקרוהן. לרוב כאבים שהינם כרוניים, זאת אומרת נמשכים זמן רב מאוד, אינם נובעים מממאירות, וברובם של המקרים הסיבה היא שפירה וניתנת לטיפול. פה תפקידי נכנס לחקור את הסיבה הגורמת לתלונה זו בצורה מקיפה, ולהתייחס לטיפול המתאים.

ההתייחסות לשינויים בהרגלי יציאה משתנה בין מטופל למטופל, כתלות בגילו, במשך התלונות ואופיין. אם התלונות חדשות ומחשידות לזיהום כגורם, לעתים מספיק תרביות צואה בלבד. אם ישנו חיידק או פרזיט לטפל בכך. אם התלונות ממושכות יותר ומורכבות יותר יש צורך לפנות לברור גסטרואנטרולוגי ולבצע בדיקות נרחבות יותר כגון בדיקות דם, בדיקות צואה נוספות, בדיקות הדמיה, ולעתים גם בדיקות אנדוסקופיות כמו קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה. כמובן שלא כל מטופל זקוק לכל הבדיקות הנ”ל, וההחלטה איזה מטופל זקוק לאיזו בדיקה נעשית על ידי ועל פי שיקול דעת מקצועי, וכמובן לאחר הסברים ודיון אל מול כל מטופל. במקביל לבירור הנ”ל אני מייעצת לגבי טיפול להקלה לפי התלונות.

השאלה תלויה במספר גורמים. אם אין לך תלונות של מערכת העיכול, ההמלצה בישראל הינה לבצע קולונוסקופיה כבדיקת סקר ( למניעה של סרטן המעי הגס ) החל מגיל 50, עם מעקב לאחר מכן לפי הממצאים. אם יש סרטן במעי הגס לקרוב משפחה שלך מדרגה ראשונה ההמלצה היא לבצע קולונוסקופיה החל מגיל 40 או 10 שנים צעיר יותר מגיל שהקרוב שלך חלה, הגיל הצעיר יותר מבין הנ”ל. ישנן אלטרנטיבות לקולונוסקופיה כבדיקת סקר, עם רגישות וספציפיות נמוכות יותר, לרוב צריך לחזור עליהן בתדירות גבוהה יותר עקב כך, עליהן אני מסבירה במתן הייעוץ. ישנן סיבות נוספות ומרובות לביצוע קולונוסקופיה, בעיקר אם ישנן תלונות הנובעות ממערכת העיכול. במהלך מתן הייעוץ, ואם ישנו צורך בברור זה אני ממליצה ומסבירה בהרחבה אודות בדיקה זו. כיום במהלך הבדיקה המטופל ישן על ידי חומרי “טשטוש”, ואינו מרגיש כאב. לאחר הבדיקה ממצאי הבדיקה והדוח מוסברים למטופל וניתן ללכת הביתה עם מלווה. פירוט אודות הבדיקה ניתן כאמור במהלך הייעוץ הגסטרואנטרולוגי.

פוליפ במעי הינה רקמה שהיא ברוב המקרים שפירה ובגדלים שונים. ישנם סוגים שונים של פוליפים כאמור רובם שפירים. תאורטית, לאחוז מסוים מפוליפים אלו, בעיקר הגדולים יותר ומסוגים מסוימים, יש פוטנציאל מסוים לגדול לאורך השנים ולהפוך להיות גידול ממאיר. במהלך קולונוסקופיה מתבצעת הסרת הפוליפים, טרם הם יגדלו ויהפכו לממאירים. כמובן שלא כל הפוליפים כאמור בעתיד יהפכו לגידול. מאז המצאת הקולונוסקופיה התמותה מסרטן מעי גס ירדה בגלל שישנה אבחנה וזיהוי מוקדם של פוליפים אלו, ועם הסרתם נמנעת התחלואה והתמותה מסרטן מסוג זה.

כיב בקיבה/ תריסריון עלול להיגרם מסיבות שונות. הגורמים הנפוצים ביותר הם- חיידק הליקובקטר פילורי, תרופות מסוג NSAIDS כגון אדויל, נורופן, איבובן, עישון. יש החושבים כי סטרס גורם לכיבים אך הדבר לא הוכח חד משמעית במחקרים רפואיים. ישנם כיבים שאין להם סיבה חד משמעית וניתן להם טיפול המוריד חומציות בקיבה על מנת לרפאם. ישנן סיבות נדירות יותר לקיומם של כיבים כגון ממאירות, או גידול שמפריש הורמונים מסויימים, אך כאמור אלו סיבות מאוד נדירות. לא כל הכיבים גורמים לכאב, יש הרבה מאוד אנשים עם תסמינים אחרים או ללא תסמינים המאובחנים עם כיבים. בדרך כלל אבחנה של כיב בקיבה או בתריסריון מתבצעת בבדיקת גסטרוסקופיה. זוהי בדיקה המתבצעת באמצעות מכשיר שבקצהו מעין מצלמה, המוחדר דרך הפה למערכת העיכול של המטופל. באמצעות מכשיר זה ניתן להעריך ולראות את הוושט, הקיבה והתריסריון, וניתן גם ליטול ביופסיות אם ישנם ממצאים כגון כיבים. הבדיקה מבוצעת בטשטוש כאשר המטופל ישן ואינו מרגיש דבר. הבדיקה היא קצרה ונמשכת מספר דקות. המטופל צריך להגיע בצום עם מלווה. במהלך הייעוץ הגסטרואנטרולוגי יינתן פירוט אודות בדיקה זו. אם ישנה אבחנה של כיב לרוב ניתן טיפול בכדורים מסוג PPI כדוגמת לוסק/ נקסיום/ לנטון. כדורים אלו מורידים רמת חומציות של קיבה וגורמים לריפוי הכיב. אם ישנו גורם נוסף שאובחן, מטפלים גם בו. לרוב יש צורך לחזור על גסטרוסקופיה כעבור תקופה מסוימת לווידוא ריפוי של כיב בקיבה.

צרכי האנרגיה שלנו כבני אדם משתנים כתלות במגדר, גיל, פעילות גופנית בסיסית, מחלות רקע, טיפול תרופתי ועוד משתנים רבים. משקל גופנו משתנה כתוצאה מהאנרגיה אותה אנו מכניסים לגוף (ממזון ושתיה) והאנרגיה אותה אנחנו מנצלים ומוציאים (כגון פעילות גופנית). אם הצרכים האנרגטיים שלנו עולים על האנרגיה אותה אנחנו מכניסים לגוף- מאזן האנרגיה יהיה שלילי ונרד במשקל. על מנת להגיע למאזן אנרגיה שלילי צריך לבצע דיאטה דלת קלוריות ולבצע פעילות גופנית שתגרום להוצאת אנרגיה. ברצוני להדגיש שהדיאטה צריכה להיות מבוקרת, שכן בדיאטה להורדה במשקל שהיא קיצונית לרוב מגיעים לחסרים מסוכנים, והשרפה” יכולה להיות של שרירים במקום של שומן עקב אי צריכה מספקת של חלבון, וזו לא המטרה. ישנם אנשים עם צרכים אנרגטיים נמוכים יותר, ולכן יש תחושה שלמרות שלא אוכלים “כלום”, לא יורדים במשקל. לרוב רישום יומן אכילה ויעוץ דיאטנית עם מעבר על הצרכים האנרגטיים ומקורות האנרגיה יכולים להועיל לירידה מבוקרת. כמו כן פעילות גופנית מתונה כאמור יכולה להועיל.

ישנם מספר גורמים לירידה במשקל מבלי ששמים לב לכך, או מבלי מאמץ/רצון. יתכן ושינויים במצב הרוח משפיעים על התיאבון, דבר הגורם לצריכת מזון נמוכה יותר וירידה במשקל. מחלה אקוטית/ אשפוז/ מצב דלקתי בגוף גורם לדרישות אנרגיה גבוהות יותר ולרוב גם לצריכת מזון נמוכה יותר וירידה במשקל. בזקנה לרוב יש תיאבון ירוד יותר וירידה מסוימת במשקל. לעתים נדירות ישנו מצב של גידולים בגוף הגורמים לירידה במשקל, דוגמה קלאסית לכך היא סרטן בלבלב. הגברת פעילות גופנית אך ללא התאמה של תפריט לצרכים אנרגטיים מוגברים יותר גם עלולה להוביל לירידה מסוימת במשקל. הפרעות אכילה שונות עלולות להיות מוסוות ולגרום לכך. ישנן הפרעות ספיגה הגורמות לשלשול, כגון צליאק, קרוהן. ישנן סיבות נוספות ומגוונות שניתן להוועץ עם גסטרואנטרולוג לגבי האבחון והברור.

קודם כל חשוב לפנות ליעוץ תזונאי/ת על מנת לבנות תפריט מאוזן לירידה במשקל לפי כל מטופל/ת, בשילוב עם פעילות גופנית. אם הטיפול התזונתי לא יעיל למשך מספר חודשים, כיום ישנן תרופות שונות שיכולות לסייע בשילוב עם הדיאטה לירידה במשקל ( אוזמפיק, סקסנדה), אמנם יש לזכור שישנן תופעות לוואי לתרופות אלו. בנוסף קיימות היום אינדקציות שונות לניתוחים בריאטרים מסוגים שונים שיכולים לסייע לירידה במשקל ( שרוול, מעקב, מיני מעקף).

טיפול בעיות עיכול כרוניות משתנה לפי הסיבה – משימוש בתרופות נוגדות דלקת ועד שינוי בתזונה ופעילות גופנית.

דלקת כרונית במעי יכולה להיגרם ממחלות כמו קרוהן, שעלולות להחמיר עם הזמן אם לא מטופלות.

כן, עישון משפיע לרעה על מערכת העיכול ויכול להחמיר בעיות כמו כיב קיבה, דלקת מעיים, ועוד

טיפול בכאב בטן שנגרם מיתר חומציות כולל תרופות כמו PPI, תזונה מתאימה ושמירה על הרגלי אכילה.

גסטרוסקופיה היא בדיקה בה מוחדר מכשיר מצלמה דרך הפה למערכת העיכול כדי לאבחן בעיות כמו כיבים, דלקת או גידולים

יש מחקרים המעידים כי מתח עשוי להחמיר בעיות עיכול, אך הוא לא הגורם הישיר להיווצרות כיבים.

דלקת מעי כרונית מצריכה טיפול תרופתי, שינוי תזונה ולעיתים טיפול ניתוחי אם המחלה קשה.

הכאב הוא לעיתים תוצאה מכיב בקיבה או בתריסריון, וניתן לאבחן אותו באמצעות גסטרוסקופיה ובדיקות דם.

קיימות תרופות שמסייעות לירידה במשקל, אך חשוב להתייעץ עם רופא או דיאטנית לפני התחלת טיפול.