סעיפים במעי הגס: גורמים, תסמינים, אבחון ודרכי טיפול

תוכן עניינים

מה זה סעיפים במעי הגס?

סעיפים במעי הגס (Diverticula) הם שקיקים קטנים ובולטים בדופן המעי, לרוב באזור הסיגמואיד – החלק האחרון של המעי הגס. כאשר מופיעים מספר סעיפים – מדובר בתופעה הנקראת דיברטיקולוזיס. במקרים מסוימים, אותם סעיפים עלולים להזדהם ולהתפתח לדלקת (דיברטיקוליטיס), העלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים.

עד כמה זה נפוץ?

הופעת סעיפים שכיחה בעיקר בקרב בני 50 ומעלה. מחקרים מראים כי:

  • כ-50% מהאנשים בגיל 60 סובלים מדיברטיקולוזיס.
  • מעל גיל 80 – מעל 70% סובלים מהתופעה (Mayo Clinic).

מהם הגורמים להיווצרות סעיפים במעי הגס?

היווצרות סעיפים במעי הגס היא תוצאה של שילוב בין שינויים מבניים במעי, הרגלים תזונתיים, והשפעות סביבתיות ואישיות. עם השנים, נוצרות בליטות קטנות בדופן המעי, בעיקר באזור הסיגמואיד, בעקבות לחץ פנימי גבוה.

🔹 צריכת סיבים תזונתיים נמוכה

אחת הסברות המרכזיות קשורה לתזונה מערבית ענייה בסיבים. כאשר הדיאטה דלה בפירות, ירקות ודגנים מלאים – הצואה הופכת קשה יותר, דבר שמצריך מאמץ רב יותר בזמן היציאה. הלחץ הנוצר בחלל המעי – בעיקר במעי הגס השמאלי – עלול להוביל לבליטת רקמה רירית דרך נקודות חולשה בדופן השרירית של המעי.

📌 מחקרים הראו כי במדינות בהן הדיאטה עשירה בסיבים, כמו יפן או מדינות אפריקה, שיעור הסעיפים נמוך משמעותית לעומת מדינות מערביות (Andrews et al., 2021, Gut).

🔹 שינויים ניווניים בדופן המעי עם הגיל

ככל שמתבגרים, גמישות דפנות המעי יורדת ונקודות החולשה הולכות ומתרבות. אלו האזורים שדרכם נוצרים הסעיפים.

🔹 עצירות כרונית

עצירות מתמשכת מחמירה את הלחץ הפנימי במעי, מה שמעלה סיכון להיווצרות סעיפים, במיוחד בקרב מבוגרים.

🔹 עודף משקל והשמנת יתר

BMI גבוה נמצא כגורם סיכון משמעותי להופעת דיברטיקוליטיס (סטנפורד, 2020). השמנה בטנית בפרט קשורה לתגובה דלקתית מוגברת בגוף, כולל דפנות המעי.

🔹 עישון

מעשנים מצויים בסיכון מוגבר לדלקת של סעיפים ולעיתים גם לסיבוכים (כגון פרפורציה או מורסה). ההשפעה מיוחסת להפרעה באספקת הדם לרירית המעי ולשינויים במיקרוביום.

🔹 תרופות מסוימות

שימוש תכוף ב:

  • NSAIDs (כגון איבופרופן)
  • סטרואידים
    אופיאטים
    יכול להעלות סיכון לדיברטיקוליטיס ואף לפרפורציה.

מהם התסמינים של סעיפים במעי הגס?

🟢 תסמינים של דיברטיקולוזיס (סעיפים לא מודלקים)

רוב האנשים עם סעיפים כלל אינם מודעים לכך – מדובר במצב אסימפטומטי לחלוטין אצל כ-75% מהאוכלוסייה המאובחנת. עם זאת, מיעוט מהמטופלים עשויים לדווח על:

  • תחושת נפיחות וגזים.
  • שינויים בהרגלי יציאות – עצירות לסירוגין או שלשולים.
  • תחושת לחץ או אי נוחות בבטן התחתונה, במיוחד לאחר ארוחות.

⚠️ חשוב להדגיש: אין סימנים ספציפיים שמצביעים בוודאות על דיברטיקולוזיס. הוא לרוב מאובחן אקראית בזמן קולונוסקופיה שגרתית או CT בטן מסיבה אחרת.

🔴 תסמינים של דיברטיקוליטיס (דלקת של סעיפים)

כאשר אחד או יותר מהסעיפים מודלקים, נוצרת דיברטיקוליטיס – מצב חריף שדורש אבחון וטיפול מיידיים. התסמינים השכיחים כוללים:

  • כאב חד בצד שמאל תחתון של הבטן – התסמין הקלאסי, לרוב מתגבר עם הזמן. במקרים נדירים (באנשים עם מיקום שונה של הסיגמואיד) – עשוי להיות גם בצד ימין.
  • חום גוף גבוה (מעל 38°C).
  • בחילות והקאות.
  • שלשולים או עצירות קיצונית.
  • רגישות בבטן במישוש ידני – לעיתים מלווה ברגישות מקומית ניכרת.
  • תכיפות או צריבה במתן שתן – אם קיימת מעורבות של שלפוחית השתן או לחץ סמוך.

סיבוכים אפשריים:

  • מורסה מקומית
  • פרפורציה של סעיף – מצב חירום רפואי.
  • פיסטולה
  • דימום רקטלי משמעותי – נדיר אך מסכן חיים.

✅ שורה תחתונה
זיהוי מוקדם של תסמינים, במיוחד כאב חד בבטן שמאלית תחתונה עם חום, מחייב פנייה לרופא גסטרואנטרולוג בהקדם לצורך בירור ואבחון. דחייה בטיפול עלולה להוביל לסיבוכים חמורים.

אבחון סעיפים במעי הגס

מתי יש לפנות לבירור רפואי?

כיוון שברוב המקרים דיברטיקולוזיס אינו גורם לתסמינים, הוא מתגלה לרוב באופן מקרי במהלך קולונוסקופיה שגרתית או CT בטן שנעשו מסיבה אחרת. לעומת זאת, הופעת תסמינים כגון כאב בטן פתאומי בצד שמאל, חום או שינוי ביציאות, מחייבת אבחון מהיר כדי לשלול דיברטיקוליטיס או סיבוך נלווה.

🔍 שיטות האבחון המרכזיות

בדיקה

מתי מתבצעת?

יתרונות עיקריים

קולונוסקופיה

אבחון סעיפים במצב לא דלקתי

הדמיה ישירה של דופן המעי, זיהוי סעיפים, פוליפים וגידולים

CT בטן עם חומר ניגוד

חשד לדיברטיקוליטיס חריפה

מאפשר זיהוי דלקת, מורסות, פרפורציה, חסימות וסיבוכים

אולטרסונוגרפיה של הבטן

בחלק מהמקרים הקלים או כחלק מבירור ראשוני

לא פולשני, זמין, אך פחות מדויק מ-CT

בדיקות דם

במצב חריף או דלקתי

סיוע בזיהוי תהליך דלקתי (CRP, לויקוציטוזיס)

קולונוסקופיה

הבדיקה העיקרית לאבחון דיברטיקולוזיס. מתבצעת על ידי החדרת סיב אופטי דרך פי הטבעת ומעבר בכל המעי הגס. מאפשרת לרופא:

  • לראות סעיפים קיימים ואת פיזורם.
  • להבדיל בין סעיפים לפוליפים או גידולים.
  • לבצע ביופסיה אם יש ממצא חשוד.
  • לשלול דימום ממקור אחר.

📌 מגבלה חשובה: אין לבצע קולונוסקופיה במצב של דיברטיקוליטיס חריפה – קיים חשש לפרפורציה. יש להמתין לפחות 6 שבועות לאחר האירוע החריף לפני ביצוע הבדיקה.

סיטי (CT) של הבטן והאגן

בדיקת הבחירה במצב חריף. מאפשרת זיהוי מהיר ומדויק של:

  • סעיפים דלקתיים.
  • מורסות מקומיות.
  • פרפורציה (נקב) במעי.
  • פיסטולות בין איברים.
  • הצטברות נוזלים תוך בטנית.

💡 למה CT? רגישות של מעל 95% בזיהוי דיברטיקוליטיס – משמעותית יותר מאולטרסונוגרפיה, במיוחד בחולים עם BMI גבוה.

בדיקות מעבדה

לא מאבחנות את הסעיפים עצמם, אך תומכות בזיהוי מצב דלקתי חריף:

  • ספירת דם מלאה (CBC) – לויקוציטוזיס (עלייה בכדוריות דם לבנות).
  • CRP – מדד לרמת הדלקת.
  • תפקודי כליות ואלקטרוליטים – חשובים להערכת מצב כללי ולתכנון טיפול תרופתי.

בדיקות נוספות (במקרים נבחרים)

  • אנדוסקופיה וירטואלית (CT קולונוגרפיה) – שימושית כשלא ניתן לבצע קולונוסקופיה רגילה.
  • בדיקות צואה – במצבים בהם יש שלשולים כרוניים, נבדוק שלילת גורמים זיהומיים.

אבחון מבדיל

במהלך תהליך האבחון, הרופא ישקול גם מצבים אחרים שיכולים לגרום לתסמינים דומים:

מצב אפשרי

הבדל עיקרי

תסמונת המעי הרגיז (IBS)

תסמונת תפקודית, ללא תהליך דלקתי או ממצאים אורגניים

מחלת קרוהן/קוליטיס כיבית

מחלות מעי דלקתיות, לעיתים פוגעות גם במעי הגס השמאלי

גידול במעי הגס

כאבים, ירידה במשקל, דימום רקטלי – מחייב שלילה בקולונוסקופיה

✅ לסיכום
אבחון מדויק של סעיפים במעי הגס נשען על התאמת הבדיקה הנכונה למצב הקליני. במצבים שקטים – קולונוסקופיה היא הכלי המרכזי. בעת חשד לדלקת – יש להעדיף CT. שילוב של בדיקות הדמיה עם בדיקות דם מקנה את התמונה המלאה הדרושה לתכנון טיפול מיטבי.

טיפול ומניעה

סוג טיפול

מתי נדרש

מה כולל

טיפול שמרני

בדיברטיקולוזיס או דיברטיקוליטיס קלה

תזונה עשירת סיבים, מנוחה, שתייה מרובה

אנטיביוטיקה

במקרים של דלקת פעילה

טיפול אנטיביוטי דרך הפה או ורידית

ניתוח

במקרים חמורים

כריתת מקטע מעי עם סעיפים מרובים או מסובכים

כיצד למנוע את הופעת הסעיפים או סיבוכיהם?

  • שינוי תזונתי: מעבר לתפריט עשיר בסיבים (ירקות, פירות, דגנים מלאים).
  • הקפדה על שתיית מים: לפחות 8 כוסות ביום.
  • פעילות גופנית סדירה: עוזרת להסדרת פעילות המעיים.

הפחתת צריכת בשר אדום ומזון מעובד.

🔍 שיטות האבחון המרכזיות

בדיקה

מתי מתבצעת?

יתרונות עיקריים

קולונוסקופיה

אבחון סעיפים במצב לא דלקתי

הדמיה ישירה של דופן המעי, זיהוי סעיפים, פוליפים וגידולים

CT בטן עם חומר ניגוד

חשד לדיברטיקוליטיס חריפה

מאפשר זיהוי דלקת, מורסות, פרפורציה, חסימות וסיבוכים

אולטרסונוגרפיה של הבטן

בחלק מהמקרים הקלים או כחלק מבירור ראשוני

לא פולשני, זמין, אך פחות מדויק מ-CT

בדיקות דם

במצב חריף או דלקתי

סיוע בזיהוי תהליך דלקתי (CRP, לויקוציטוזיס)

קולונוסקופיה

הבדיקה העיקרית לאבחון דיברטיקולוזיס. מתבצעת על ידי החדרת סיב אופטי דרך פי הטבעת ומעבר בכל המעי הגס. מאפשרת לרופא:

  • לראות סעיפים קיימים ואת פיזורם.
  • להבדיל בין סעיפים לפוליפים או גידולים.
  • לבצע ביופסיה אם יש ממצא חשוד.
  • לשלול דימום ממקור אחר.

📌 מגבלה חשובה: אין לבצע קולונוסקופיה במצב של דיברטיקוליטיס חריפה – קיים חשש לפרפורציה. יש להמתין לפחות 6 שבועות לאחר האירוע החריף לפני ביצוע הבדיקה.

סיטי (CT) של הבטן והאגן

בדיקת הבחירה במצב חריף. מאפשרת זיהוי מהיר ומדויק של:

  • סעיפים דלקתיים.
  • מורסות מקומיות.
  • פרפורציה (נקב) במעי.
  • פיסטולות בין איברים.
  • הצטברות נוזלים תוך בטנית.

💡 למה CT? רגישות של מעל 95% בזיהוי דיברטיקוליטיס – משמעותית יותר מאולטרסונוגרפיה, במיוחד בחולים עם BMI גבוה.

בדיקות מעבדה

לא מאבחנות את הסעיפים עצמם, אך תומכות בזיהוי מצב דלקתי חריף:

  • ספירת דם מלאה (CBC) – לויקוציטוזיס (עלייה בכדוריות דם לבנות).
  • CRP – מדד לרמת הדלקת.
  • תפקודי כליות ואלקטרוליטים – חשובים להערכת מצב כללי ולתכנון טיפול תרופתי.

בדיקות נוספות (במקרים נבחרים)

  • אנדוסקופיה וירטואלית (CT קולונוגרפיה) – שימושית כשלא ניתן לבצע קולונוסקופיה רגילה.
  • בדיקות צואה – במצבים בהם יש שלשולים כרוניים, נבדוק שלילת גורמים זיהומיים.

אבחון מבדיל

במהלך תהליך האבחון, הרופא ישקול גם מצבים אחרים שיכולים לגרום לתסמינים דומים:

מצב אפשרי

הבדל עיקרי

תסמונת המעי הרגיז (IBS)

תסמונת תפקודית, ללא תהליך דלקתי או ממצאים אורגניים

מחלת קרוהן/קוליטיס כיבית

מחלות מעי דלקתיות, לעיתים פוגעות גם במעי הגס השמאלי

גידול במעי הגס

כאבים, ירידה במשקל, דימום רקטלי – מחייב שלילה בקולונוסקופיה

✅ לסיכום
אבחון מדויק של סעיפים במעי הגס נשען על התאמת הבדיקה הנכונה למצב הקליני. במצבים שקטים – קולונוסקופיה היא הכלי המרכזי. בעת חשד לדלקת – יש להעדיף CT. שילוב של בדיקות הדמיה עם בדיקות דם מקנה את התמונה המלאה הדרושה לתכנון טיפול מיטבי.

טיפול ומניעה

סוג טיפול

מתי נדרש

מה כולל

טיפול שמרני

בדיברטיקולוזיס או דיברטיקוליטיס קלה

תזונה עשירת סיבים, מנוחה, שתייה מרובה

אנטיביוטיקה

במקרים של דלקת פעילה

טיפול אנטיביוטי דרך הפה או ורידית

ניתוח

במקרים חמורים

כריתת מקטע מעי עם סעיפים מרובים או מסובכים

כיצד למנוע את הופעת הסעיפים או סיבוכיהם?

  • שינוי תזונתי: מעבר לתפריט עשיר בסיבים (ירקות, פירות, דגנים מלאים).
  • הקפדה על שתיית מים: לפחות 8 כוסות ביום.
  • פעילות גופנית סדירה: עוזרת להסדרת פעילות המעיים.

הפחתת צריכת בשר אדום ומזון מעובד.

שאלות ותשובות נפוצות אצל מטופלים

מה ההבדל בין דיברטיקולוזיס לדיברטיקוליטיס?

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

ברוב המקרים לא. אולם במצב של דלקת או סיבוכים (כמו פריצה), ייתכן צורך באשפוז או ניתוח.

באמצעות קולונוסקופיה (בדיקת הבחירה) או CT במצב חריף.

כן, במידה ואין תסמינים. מומלץ בכל מקרה לבצע שינוי תזונתי ולבצע מעקב רפואי.

כ-20% מהחולים יסבלו מהישנות של הדלקת בשנים שלאחר האבחון.

בעבר חשבו שיש בכך סיכון, אך כיום אין הוכחה לכך, ויש הממליצים להמשיך בצריכתם כחלק מתזונה עשירת סיבים.

במקרים של דיברטיקוליטיס חוזרת, פריצה, דימום מסיבי או מורסה שאינה מגיבה לטיפול שמרני.

לסיכום

סעיפים במעי הגס הם תופעה נפוצה מאוד, בעיקר בקרב אוכלוסייה מבוגרת. רוב האנשים לא ירגישו כל תסמין, אך במקרים מסוימים עלולה להתרחש דלקת שדורשת טיפול רפואי. אבחון מוקדם, שינוי תזונתי והתאמת טיפול יכולים להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים.

במידה ואת/ה סובלים מתסמינים במערכת העיכול, מומלץ לפנות לבדיקה מקצועית אצל רופא גסטרואנטרולוג. טיפול נכון ומעקב קבוע – הם המפתח לאיכות חיים ולבריאות מערכת העיכול.

סעיפים במעי הגס הם תופעה נפוצה מאוד, בעיקר בקרב אוכלוסייה מבוגרת. רוב האנשים לא ירגישו כל תסמין, אך במקרים מסוימים עלולה להתרחש דלקת שדורשת טיפול רפואי. אבחון מוקדם, שינוי תזונתי והתאמת טיפול יכולים להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים.

במידה ואת/ה סובלים מתסמינים במערכת העיכול, מומלץ לפנות לבדיקה מקצועית אצל רופא גסטרואנטרולוג. טיפול נכון ומעקב קבוע – הם המפתח לאיכות חיים ולבריאות מערכת העיכול.

סעיפים במעי הגס