מעי רגיז

תסמונת המעי הרגיז (IBS-Irritable bowel syndrome) זו הפרעה שכיחה במערכת העיכול. התסמינים האופייניים הם- כאבי בטן, תחושת נפיחות ,גזים ,שיהוקים, עצירות ושלשול. אפשר לסבול מתסמין אחד או כמה ביחד לסירוגין. התסמינים יכולים להיות קלים או כאלה המפריעים לחיי היומיום. אין טיפול מושלם עבור תסמונת המעי הרגיז, אך שינוי הרגלי חיים בשילוב דיאטה (כגון דיאטת FODMAP) המותאמים באופן אישי עשויים לעזור.

האם זה “רק” מעי רגיז?

כאמור, אבחנה של מעי רגיז ניתנת אחרי ששוללים מצבים בריאותיים אחרים ולכן חשוב לפנות רופא גסטרו שידבר אתכם ויבדוק ואם צריך יפנה לבדיקות נוספות. גם מצב נפשי משפיע על מצב הבטן. אם אתם סובלים מלחץ או חרדה, מגיע לכם להרגיש טוב, טפלו גם בהם.

מה גורם למעי רגיז? 

יש מספר השערות , בהן שינויים בפעילות השרירים בדופן המעי הגס ושינויים במערכת העצבים המרכזית, שימוש נרחב באנטיביוטיקה , הפרעות הורמונליות, התקף חריף של שלשול

מהם התסמינים למעי רגיש? 

שלשולים, עצירות או שלשולים או עצירות ושלשולים לסירוגין, הפרשת ריר בצואה, נפיחות של הבטן, כאבי בטן וגזים.

האם מעי רגיז זה לתמיד? 

תסמונת המעי הרגיש היא מצב כרוני שניתן לטפל בו באמצעות הקלת התסמינים. בדרך כלל היא נמשכת כל החיים ומתאפיינת בתקופות שקטות ובתקופות של החמרה לסירוגין.

איך מאבחנים?

את תסמונת המעי הרגיש מאבחנים על פי אנמנזה (תיאור הסימפטומים מפי המטופל) ועל סמך בדיקה גופנית. מאחר שלתסמונת הזאת אין סימנים פיזיים ייחודיים, נעשית האבחנה בעיקר בדרך השלילה.

האבחנה מתבססת על קריטריוני רומא – קריטריונים שפותחו כדי לאבחן את תסמונת המעי הרגיש ומחלות מעיים תפקודיות אחרות שבהן נראה המעי תקין, אבל אינו מתפקד באופן תקין.

על פי הקריטריונים האלה ניתן לאבחן את התסמונת במקרים שבהם מתלונן המטופל על כאבי בטן וכן על שלשול או על עצירות במשך שלושה חודשים לפחות ובנוכחות שניים מארבעת התסמינים הבאים במשך שלושה שבועות או יותר:

• שינוי בתדירות היציאות או במרקם הצואה.
• הצורך להתאמץ בעת הפרשת הצואה, תחושת דחיפות או תחושה של היעדר התרוקנות מלאה.
• הפרשת ריר בצואה.
• תחושת נפיחות או התנפחות של הבטן.

הרופא עשוי להמליץ על בדיקות שונות ובהן בדיקות דם כלליות, בדיקת מרקרים דלקתיים ובדיקת צואה כדי לברר נוכחות של זיהום או קיומן של הפרעות בספיגת המזון במעי.

כמו כן עשוי הרופא להמליץ על בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול התחתונה והעליונה (קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה

במקרים מסוימים ימליץ הרופא לעשות בדיקת רגישות לגלוטן ובדיקה של תפקוד בלוטת התריס. לאחרונה נכנסה לשימוש רחב בדיקת קלפרוטקטין בצואה. קלפרוטקטין הוא חלבון עמיד שמופרש מאזורים דלקתיים במעיים. ניתן למדוד את כמותו בצואה – מה שמסייע להבחין בין מעיים מודלקים למעיים לא מודלקים

איך מטפלים?

הגורם לתסמונת המעי הרגיש אינו ידוע, ולכן הטיפול שניתן נועד בעיקר להקל על התסמינים. מומלץ להקפיד על ארוחות מסודרות בזמנים קבועים במהלך היום, לשמור על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, ירידה במשקל (אם סובלים מעודף משקל), הקפדה על תזונה בריאה ועל שתייה מרובה של מים והפחתת סטרס במידת האפשר. ניתן להיעזר בטכניקות שונות להפחתת סטרס כמו יוגה, מדיטציה או טיפול פסיכותרפי. כמו כן ניתן להיעזר בטיפולים מהרפואה המשלימה​.

אם יש צורך בטיפול תרופתי, צריך להתאים את הטיפול לכל אדם באופן אישי. מי שסובלים משלשולים יכולים להיעזר בתרופות נוגדות שלשול (כמו אימודיום). מי שסובלים מעצירות, יכולים להסתייע בהעשרת הדיאטה בסיבים תזונתיים או שימוש בתכשירים כגון נורמלקס . מי שסובלים מגזים, מומלץ להם להימנע מסוגי מזון שמגבירים גזים, ראה דיאטת FODMAP 

טיפול נוסף, שהתברר כי הוא מסייע מאוד למי שסובלים מתסמונת המעי הרגיש, הוא באמצעות תרופות נוגדות דיכאון וחרדה (כמו ציפרלקס ולוסטרל)

.

איך לומדים לחיות עם תסמונת המעי הרגיש?

חשוב מאוד לשמור על אורח חיים בריא: על פעילות גופנית סדירה, על משקל גוף תקין, על תזונה בריאה ומותאמת לIBS (ראה דיאטת FODMAP)  ועל אכילת ארוחות מסודרות בשעות קבועות במהלך היום. חשוב לא פחות להפחית סטרס בכל דרך אפשרית: ספורט, יוגה, פסיכותרפיה, רפואה משלימה ועוד. במקרה הצורך ניתן להיעזר בטיפול תרופתי כדי להפחית את חומרת התסמינים.

למידע נוסף על תסמונת המעי הרגיז וכיצד תזונה מותאמת אישית יכולה לסייע בהקלת התסמינים, מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית המתמחה בבריאות מערכת העיכול. היכנסו לאתר של דניאלה קאופמן לפרטים נוספים: www.nutritiondk.com