תוכן עניינים
מחלות נגיפיות בכבד הן קבוצה של זיהומים הנגרמים על ידי וירוסים שונים, כאשר המרכזיים שבהם הם נגיפי דלקת הכבד מסוג A, B, C, D ו-E. מחלות אלו עלולות להוביל לפגיעה חמורה בכבד, כולל דלקת חריפה, צלקות בכבד (פיברוזיס), שחמת (צירוזיס) ואף סרטן הכבד. הבנת המאפיינים של כל נגיף, דרכי ההדבקה, שיטות האבחון והאפשרויות הטיפוליות היא חיונית למניעה ולניהול רפואי נכון.
סוגי דלקת כבד נגיפית
דלקת כבד נגיפית הפטטיס A
הפטיטיס A נגרם על ידי נגיף ה-HAV ומועבר בעיקר דרך מזון או מים מזוהמים. המחלה נמשכת מספר שבועות ולרוב אינה הופכת לכרונית. התסמינים כוללים חום, עייפות, צהבת, שתן כהה וצואה בהירה. קיימת חיסון יעיל נגד הפטיטיס A, והוא מומלץ במיוחד למטיילים לאזורים בעלי סיכון גבוה.
מאפיינים: נגרמת על ידי נגיף HAV, מועברת בעיקר דרך מזון או מים מזוהמים.
תסמינים: חום, עייפות, צהבת, כאבי בטן, בחילות.
אבחון: בדיקות דם לזיהוי נוגדנים מסוג IgM.
טיפול: לרוב מחלה חולפת מעצמה, טיפול תומך בלבד.
מניעה: חיסון פעיל, שמירה על היגיינה.
דלקת כבד נגיפית הפטיטיס B
נגיף ה-HBV מועבר באמצעות מגע עם נוזלי גוף נגועים (דם, זרע, רוק). המחלה יכולה להפוך לכרונית ולגרום לנזקים חמורים לכבד, כולל שחמת וסרטן הכבד. התסמינים יכולים להופיע לאחר תקופת דגירה ממושכת וכוללים כאבי בטן, עייפות כרונית, בחילות וצהבת. חיסון להפטיטיס B מהווה אמצעי מניעה חשוב וניתן כחלק מהחיסונים השגרתיים בישראל.
מאפיינים: נגרמת על ידי HBV, מועברת דרך דם, יחסי מין, ומאם לעובר.
תסמינים: עשויים להיות קלים או חמורים, לעיתים ללא תסמינים כלל. תיתכן צהבת כרונית.
אבחון: בדיקות דם לזיהוי אנטיגנים ונוגדנים לנגיף HBV.
טיפול: נוגדי נגיפים במקרים כרוניים, מעקב רפואי מתמשך.
מניעה: חיסון פעיל, שימוש באמצעי מניעה.
דלקת כבד נגיפית הפטיטיס C
הפטיטיס C (HCV) מועבר בעיקר דרך מגע עם דם נגוע, לדוגמה, בשימוש במחטים משותפות או בקבלת מוצרי דם נגועים בעבר. המחלה נוטה להפוך לכרונית ועלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים לכבד. הפטיטיס C מכונה לעיתים “הרוצח השקט” משום שהוא עלול להיות אסימפטומטי במשך שנים. כיום אין חיסון להפטיטיס C, אך קיימים טיפולים אנטי-ויראליים מתקדמים המספקים שיעור ריפוי גבוה מאוד.
מאפיינים: נגרמת על ידי HCV, מועברת בעיקר דרך דם נגוע (למשל בשימוש במחטים מזוהמות).
תסמינים: לרוב אין תסמינים בשלבים מוקדמים, אך בהמשך עלולה להתפתח שחמת הכבד.
אבחון: בדיקות PCR לזיהוי RNA נגיפי.
טיפול: תרופות אנטי-ויראליות חדשות (DAAs) המובילות לריפוי בכ-95% מהמקרים.
מניעה: בדיקות סקר באוכלוסיות בסיכון, מניעת מגע עם דם נגוע.
דלקת כבד נגיפית הפטיטיס D
נגיף ה-HDV מופיע רק בקרב נשאי הפטיטיס B. זיהום כפול של HBV ו-HDV מגביר את חומרת המחלה ועלול להוביל להתקדמות מהירה יותר של נזק לכבד, כולל שחמת וסרטן הכבד. מכיוון שהפטיטיס D תלוי בקיומו של HBV, חיסון נגד הפטיטיס B מספק הגנה גם מפני HDV.
מאפיינים: נגרמת על ידי HDV, יכולה להתפתח רק אצל נשאי HBV.
תסמינים: דומים לדלקת כבד מסוג B אך חמורים יותר.
אבחון: בדיקות נוגדנים ספציפיות.
טיפול: אין טיפול ייחודי, ניהול תסמיני ומעקב רפואי.
מניעה: חיסון כנגד HBV.
דלקת כבד נגיפית הפטיטיס E
הפטיטיס E (HEV) מועבר בעיקר דרך מים מזוהמים ונפוץ באזורים עם תשתיות תברואה לקויות. הוא דומה להפטיטיס A בכך שהוא לרוב אינו כרוני, אך הוא עלול להיות מסוכן במיוחד לנשים בהריון, עם שיעורי תמותה גבוהים יותר בשליש השלישי להריון. ברוב המקרים, הפטיטיס E חולף מעצמו ואינו דורש טיפול מיוחד מלבד תומך.
מאפיינים: מועברת בעיקר דרך מים מזוהמים.
תסמינים: לרוב דומים לדלקת כבד A, אך מסוכנת במיוחד בנשים הרות.
אבחון: בדיקות דם לזיהוי הנגיף.
טיפול: לרוב חולפת מעצמה, טיפול תומך בלבד.
מניעה: שמירה על היגיינת מזון ומים.
טיפול במחלות נגיפיות בכבד
טיפול כללי
הטיפול בדלקות כבד נגיפיות משתנה בהתאם לסוג הנגיף, שלב המחלה, מצב המטופל והאם מדובר בזיהום חריף או כרוני. במקרים רבים של דלקת חריפה, טיפול תומך בלבד מספיק, בעוד שבמקרים כרוניים נדרש טיפול תרופתי ממוקד למניעת סיבוכים.
תרופות לטיפול בדלקת כבד נגיפית
- Hepatitis B: הטיפול כולל תרופות אנטי-ויראליות כגון Tenofovir ו-Entecavir, אשר מסייעות לדיכוי הנגיף ולהפחתת סיכון להתקדמות המחלה.
- Hepatitis C: ניתן לרפא באמצעות DAAs (Direct-Acting Antivirals) כמו Sofosbuvir, Ledipasvir, Glecaprevir ו-Pibrentasvir. תרופות אלו פועלות על חלבוני הנגיף ומונעות את שכפולו בגוף.
- Hepatitis D: מאחר שהנגיף מתקיים רק בנוכחות HBV, טיפול בנשאות B באמצעות תרופות אנטי-ויראליות עשוי להפחית את השפעותיו.
- Hepatitis A ו-E: לא קיימות תרופות ייעודיות, והטיפול מתמקד בהקלת תסמינים ומנוחה.
טבלה: השוואה בין סוגי דלקות הכבד הנגיפיות
סוג דלקת כבד | דרך הדבקה | טיפול | מניעה |
A | מזון ומים מזוהמים | תמיכתי בלבד | חיסון, היגיינה |
B | דם, יחסי מין, מאם לעובר | נוגדי נגיפים כרוניים (Tenofovir, Entecavir) | חיסון, מניעה |
C | דם נגוע | DAAs (Sofosbuvir, Ledipasvir) | בדיקות סקר, מניעת חשיפה לדם |
D | רק בקרב נשאי HBV | טיפול בנשאות B | חיסון ל-B |
E | מים מזוהמים | טיפול תומך | היגיינת מזון ומים |
סיכום
מחלות נגיפיות בכבד מהוות איום בריאותי משמעותי ברחבי העולם. חלקן חולפות מעצמן, אך אחרות עלולות להפוך לכרוניות ולגרום לנזק חמור לכבד. חיסונים, אמצעי מניעה, ואבחון מוקדם הם הכלים היעילים ביותר למניעת הדבקה ולהגנה מפני סיבוכים חמורים. אם יש חשש להדבקה, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ רפואי.
מאמרים קשורים
שאלות ותשובות בנושא מחלות כבד נגיפיות
קישורים מומלצים למידע נוסף:
משרד הבריאות – מידע על הפטיטיס B ו-C
קישור מוצע: https://www.health.gov.il → חפש דף מידע על הפטיטיס.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) – נתונים גלובליים על הפטיטיס ודרכי מניעה
קישור מוצע: https://www.who.int/health-topics/hepatitis
PubMed – מחקרים רפואיים עדכניים על הפטיטיס
קישור מוצע: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/?term=hepatitis
