קנדידה בלשון (פטרייה בלשון) – גורמים, תסמינים וטיפול

קנדידה בלשון, המכונה גם קנדידיאזיס אורלי או “פטרייה בלשון”, היא זיהום פטרייתי בחלל הפה הנגרם לרוב על ידי הפטרייה Candida albicans. באופן תקין, קנדידה קיימת בכמויות קטנות בריריות הפה כחלק מהפלורה הטבעית, אך כאשר נוצר חוסר איזון במערכת החיסון או בשיווי המשקל המיקרוביולוגי בפה, הפטרייה עלולה להתרבות ולהתבטא ככתמים לבנים, תחושת צריבה, כאב בלשון והפרעה באכילה ובדיבור.

הזיהום שכיח יותר בתינוקות, בקשישים ובאנשים עם מחלות כרוניות או דיכוי חיסוני, אך יכול להופיע גם באנשים בריאים יחסית. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שעד כ־40% מהאוכלוסייה הבריאה נושאים קנדידה בפה ללא תסמינים, ובחלקם עלול להתפתח זיהום קליני בתנאים מסוימים.

ד”ר אורלי ליאור, מומחית לגסטרואנטרולוגיה, פוגשת לא מעט מטופלים המגיעים עם תלונות על “לשון לבנה”, תחושת צריבה בפה או כאב בבליעה, ובחלק מהמקרים מתברר כי מדובר בקנדידה בלשון, לעיתים כחלק מתמונה רחבה יותר של מצב גסטרואנטרולוגי או מערכתי.

מהי קנדידה בלשון ומדוע היא נוצרת?

קנדידה כחלק מהפלורה התקינה בפה

בחלל הפה חיים מגוון חיידקים ופטריות כחלק מהפלורה התקינה. Candida albicans היא שמר (פטרייה) שכיח, שנמצא בכ־30% עד 50% מהמבוגרים הבריאים ללא תסמינים.

במצב של איזון חיסוני ומיקרוביולוגי, הפטרייה נשלטת על ידי מערכת החיסון והחיידקים “הטובים”. כאשר האיזון מופר, הקנדידה מתרבה, יוצרת משטחים לבנים על הלשון ועל ריריות הפה ועלולה לגרום לתסמינים משמעותיים.

מתי קנדידה בלשון הופכת לזיהום פעיל?

קנדידיאזיס אורלי מוגדר כזיהום כאשר מתקיימים שני תנאים עיקריים:

1. שגשוג מוגבר של הפטרייה ברירית הפה
2. הופעת סימפטומים כגון כתמים לבנים, צריבה, כאב או קושי באכילה ובליעה

הערכות אפידמיולוגיות עדכניות מדברות על כ־2 מיליון מקרים של קנדידיאזיס אורלי מדי שנה בעולם, כאשר רובם מופיעים באנשים עם גורמי סיכון ברורים כמו דיכוי חיסוני, שימוש ממושך באנטיביוטיקה או סטרואידים, תותבות, יובש בפה ומחלות כרוניות.

גורמי סיכון עיקריים לקנדידה בלשון

מערכת חיסון מוחלשת ומחלות כרוניות

גורם הסיכון המרכזי לקנדידה בלשון הוא מערכת חיסון מוחלשת. מצבים שכיחים כוללים:

• HIV או מחלות אימונולוגיות אחרות
• טיפולים כימותרפיים והקרנות
• שימוש ממושך בסטרואידים סיסטמיים
• מחלות כרוניות כמו סוכרת לא מאוזנת

   

במצבים אלה, הגוף מתקשה לשמור על שיווי משקל בין הפטרייה לבין מערכת החיסון, והפטרייה מנצלת את “ההזדמנות” להתרבות.

אנטיביוטיקה, סטרואידים בשאיפה ויובש בפה

שימוש ממושך או תכוף באנטיביוטיקה משנה את איזון החיידקים בפה ובמערכת העיכול, פוגע בחיידקים המגינים ומאפשר לקנדידה להתפשט. גם סטרואידים בשאיפה (למשל בטיפול באסתמה) מגבירים את הסיכון לקנדידה בלשון, במיוחד כאשר לא שוטפים את הפה לאחר השימוש.

יובש כרוני בפה, הנגרם מתרופות שונות, מחלות אוטואימוניות (כמו תסמונת שיוגרן), נשימה דרך הפה או שתייה מועטה, מפחית את ההגנה הטבעית של הרוק ומאפשר לפטרייה להתפתח ביתר קלות.

תותבות, עישון ותזונה

שימוש בתותבות, במיוחד כאשר הן אינן מותאמות היטב או אינן מנוקות באופן סדיר, מהווה מצע נוח להצטברות פטריות. מחקרים בקרב קשישים מצאו שכ־20% ומעלה סובלים מקנדידיאזיס אורלי, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב מרכיבי תותבות ונשים.

עישון, צריכת אלכוהול, תזונה עשירה בסוכרים פשוטים והיגיינת פה לקויה תורמים אף הם להופעת קנדידה בלשון, במיוחד בשילוב עם גורמי סיכון נוספים.

איך נראית קנדידה בלשון – תסמינים שכיחים

כתמים לבנים, תחושת “ציפוי” ושינוי בטעם

התסמין הקלאסי של קנדידה בלשון הוא הופעת משטחים לבנים או ציפוי לבן עבה על הלשון, לעיתים גם על החניכיים, פנים הלחיים וחלקים נוספים בחלל הפה. הכתמים נראים כמו “גבינה לבנה” או ציפוי צמרירי, ולעיתים ניתן לגרד אותם, אך מתחתם תיתכן רירית אדומה ומדממת.

חלק מהמטופלים מדווחים על שינוי בטעם, טעם מתכתי או תחושת מרירות בפה, ולעיתים חלה ירידה בחוש הטעם.

כאב, צריבה וקושי באכילה או בבליעה

קנדידה בלשון יכולה לגרום לכאב, תחושת שריפה בלשון, אי נוחות בדיבור או באכילה, ולעיתים לכאב בעת בליעת מזון חם, חריף או חומצי. במקרים בהם הזיהום מתפשט לאחור אל הלוע והוושט, התסמינים יכולים לכלול כאב בבליעה ותסמינים גסטרואינטסטינליים נוספים, מצב הרלוונטי במיוחד למטופלים שמגיעים לגסטרואנטרולוגית.

קנדידה בלשון באנשים בריאים לעומת מדוכאי חיסון

אצל אנשים בריאים, קנדידה בלשון נוטה להיות שטחית, קלה יחסית ולעיתים חולפת עם טיפול מקומי פשוט ושיפור בהיגיינת הפה. לעומת זאת, אצל מטופלים עם דיכוי חיסוני או מחלות כרוניות, הזיהום עלול להיות ממושך, מפושט, עם סיכון להתפשטות לוושט ואף למערכת הדם במצבים קיצוניים, ולכן חשוב לזהות ולטפל מוקדם.

אבחון קנדידה בלשון אצל גסטרואנטרולוגית

בדיקה קלינית בחלל הפה ובלשון

האבחון מתחיל בשיחה רפואית מפורטת ובבדיקה גופנית של חלל הפה, הלשון והלוע. הרופאה מתבוננת במראה הכתמים, במידת ההיצמדות שלהם לרירית, במידת האודם שמתחתם ובממצאים נוספים כמו סדקים בזוויות הפה או יובש ניכר ברירית. ברוב המקרים, האבחנה של קנדידה בלשון מבוססת על המראה הקליני האופייני.

במקרים בהם קיימת אי ודאות, ניתן לבצע משטח מהלשון לצורך זיהוי מיקרוסקופי או תרבית פטרייה.

מתי יש צורך בבדיקות דם או בירור גסטרואנטרולוגי?

כאשר קנדידה בלשון מופיעה באופן חוזר, קשה או עמיד לטיפול, או כאשר היא מלווה בתסמינים מערכתיים כמו ירידה במשקל, עייפות קשה, כאבים בבליעה או צרבת משמעותית, יש לשקול בירור רחב יותר. הבירור יכול לכלול:

• בדיקות דם להערכת סוכרת, תפקוד מערכת החיסון וחסרים תזונתיים
• בירור גסטרואנטרולוגי, כולל בדיקת וושט וקיבה (גסטרוסקופיה) בחשד לקנדידה בוושט או למחלות רקע נוספות

   

בנקודה זו ניתן לשלב קישורים פנימיים למאמרים באתר על קושי בבליעה (דיספגיה), ריפלוקס וושטי או בדיקות גסטרואנטרולוגיות מתקדמות.