אנמיה: גורמים, אבחון וטיפול

דף הבית » מאמרים » אנמיה: גורמים, אבחון וטיפול

ד"ר אורלי ליאור | טיפול באנמיה

אנמיה היא מצב רפואי נפוץ המתבטא בחוסר בכדוריות דם אדומות תקינות או ירידה ברמות ההמוגלובין בדם. מצב זה מוביל להפרעה באספקת החמצן לרקמות הגוף, מה שעלול לגרום לתסמינים כמו עייפות, חיוורון, סחרחורות וקוצר נשימה. ד”ר אורלי ליאור רופאה מומחית לאנמיה יכולה לאבחן את הסיבה המדויקת ולהתאים טיפול מותאם אישית.

אנמיה: תסמינים

התסמינים של אנמיה יכולים להשתנות בהתאם לסוג האנמיה וחומרתה, אך כוללים לרוב:

עייפות כרונית – תחושת עייפות וחולשה שאינה משתפרת גם לאחר מנוחה.
חיוורון – במיוחד בפנים, בציפורניים ובריריות הפה.
קוצר נשימה – קושי בנשימה, במיוחד בעת מאמץ.
דופק מהיר או לא סדיר – תגובה של הלב לניסיון לפצות על ירידת רמות החמצן בדם.
סחרחורות והתעלפויות – ירידה באספקת החמצן למוח יכולה לגרום לסחרחורות ואף לאובדן הכרה.
כאבי ראש – במיוחד במקרים של אנמיה חמורה.
ידיים ורגליים קרות – זרימת דם מופחתת בגפיים.
קושי בריכוז – מחסור בחמצן ברקמות עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי.
כאב בחזה – במקרים חמורים, האנמיה יכולה לגרום לעומס על הלב ולהוביל לתסמינים כמו כאבי חזה או אפילו אי ספיקת לב.

אנמיה בהריון

אנמיה היא מצב שכיח במהלך ההיריון עקב העלייה בכמות הדם והצורך הגובר בברזל, חומצה פולית וויטמין B12. חוסר באחד מהרכיבים הללו עלול לגרום לאנמיה שעלולה להשפיע הן על האם והן על התפתחות העובר.

גורמים לאנמיה בהריון:

מחסור בברזל – צריכת ברזל נמוכה או ספיגה לקויה.
חסר בחומצה פולית – חיונית לייצור תקין של כדוריות דם אדומות.
מחסור בוויטמין B12 – חשוב לתהליך היווצרות הדם ולתפקוד העצבי.
עלייה בנפח הדם – גורמת לדילול של רמות ההמוגלובין בדם.
איבוד דם במהלך הלידה או דימומים במהלך ההיריון.

תסמינים של אנמיה בהריון:

עייפות מוגברת
חולשה וחיוורון
קוצר נשימה
סחרחורות והתעלפויות
דפיקות לב מואצות
ריכוז ירוד

סיכונים של אנמיה בהריון:

לידה מוקדמת
משקל לידה נמוך של התינוק
סיכון מוגבר לדימומים במהלך הלידה
עיכוב בהתפתחות העובר

טיפול ומניעה של אנמיה בהריון:

נטילת תוספי ברזל – מומלץ לקחת עם ויטמין C לשיפור הספיגה.
צריכת מזונות עשירים בברזל – בשר אדום, קטניות, דגנים מועשרים וירקות ירוקים.
נטילת חומצה פולית – חיונית למניעת מומים מולדים ולשמירה על רמות המוגלובין תקינות.
מעקב רפואי סדיר – בדיקות דם שגרתיות לזיהוי אנמיה מוקדם.

מהם הגורמים לאנמיה?

מחסור בברזל

אנמיה מחוסר ברזל היא הסוג הנפוץ ביותר ונגרמת עקב תזונה דלה בברזל, איבוד דם כרוני (כגון דימום ווסתי כבד או דימום ממערכת העיכול) או בעיות ספיגה במעי.

חוסר בוויטמין B12 וחומצה פולית

ויטמינים אלו חיוניים לייצור תקין של כדוריות דם אדומות. מחסור בהם עלול להוביל לאנמיה מגלובלסטית, אשר מאופיינת בכדוריות דם גדולות מהרגיל.

מחלות כרוניות

מחלות כרוניות כמו מחלות כליה, סרטן ומחלות דלקתיות יכולות לגרום לאנמיה כתוצאה מהפרעה בייצור כדוריות דם אדומות.

מהם הגורמים לאנמיה?

מחסור בברזל

חוסר בוויטמין B12 וחומצה פולית

מחלות כרוניות

מחלות כרוניות כמו מחלות כליה, סרטן ומחלות דלקתיות יכולות לגרום לאנמיה כתוצאה מהפרעה בייצור כדוריות דם אדומות.

אנמיה המוליטית

אנמיה המוליטית היא מצב בו כדוריות הדם האדומות נהרסות בקצב מואץ לפני שהן מגיעות לסוף חייהן הטבעי. ההרס המהיר יכול לנבוע ממחלות אוטואימוניות, מחלות תורשתיות כמו תלסמיה או אנמיה חרמשית, זיהומים, תגובות לתרופות או חשיפה לרעלנים מסוימים.

תסמינים:

צהבת (כתוצאה מפירוק מהיר של כדוריות הדם ושחרור הבילירובין)
שתן כהה
עייפות וחולשה קיצוניים
קצב לב מואץ
הגדלה של הטחול

אבחון:

בדיקות דם הכוללות רמות בילירובין, מבחני המוליזה (LDH, הפטוגלובין) ובדיקות גנטיות במקרים של חשד למחלה תורשתית.

טיפול:

הטיפול תלוי בגורם הבסיסי. במקרה של מחלות אוטואימוניות, ייתכן מתן סטרואידים או תרופות המדכאות את מערכת החיסון. במקרים חמורים, ניתן לבצע עירויי דם או כריתת טחול.

אנמיה אפלסטית

אנמיה אפלסטית היא מחלה נדירה בה מוח העצם מאבד את יכולתו לייצר תאי דם חדשים, כולל כדוריות דם אדומות, לבנות וטסיות. מצב זה עלול להיגרם מגורמים כמו מחלות אוטואימוניות, חשיפה לקרינה או כימיקלים רעילים, נגיפים מסוימים (כגון הפטיטיס), או להיות מולד.

תסמינים:

עייפות קיצונית
זיהומים חוזרים (עקב ירידה בכדוריות דם לבנות)
דימומים תכופים או שטפי דם (עקב ירידה בטסיות הדם)
סחרחורות וקוצר נשימה

אבחון:

האבחון כולל בדיקות דם (ספירת דם כללית), בדיקות מח עצם ואבחון גנטי במקרים מסוימים.

טיפול:

עירויי דם וטסיות – להקלת התסמינים באופן זמני.
תרופות המדכאות את מערכת החיסון – כגון ציקלוספורין ואנטי-תימוציטים.
השתלת מח עצם – אפשרות טיפולית במקרים חמורים, במיוחד בקרב צעירים עם תורם מתאים.
גורמי גדילה (G-CSF) – לעידוד ייצור תאי דם במוח העצם.

אבחון אנמיה

האבחון מתבצע באמצעות:

בדיקות דם כלליות: בדיקת ספירת דם (CBC) לזיהוי רמות ההמוגלובין וכמות כדוריות הדם האדומות.
בדיקות ברזל, פריטין וטרנספרין: לקביעת מצב מאגרי הברזל בגוף.
בדיקות ויטמינים: לרמות ויטמין B12 וחומצה פולית.
בדיקות מח עצם: במקרים מסוימים יש צורך בבדיקת מח עצם לאבחון מצבים חמורים יותר.

טיפולים לאנמיה

תוספי ברזל

ניתנים למצבי מחסור בברזל.
יש ליטול את התוסף עם ויטמין C לשיפור הספיגה.
יש להימנע מצריכת קפאין וסידן בזמן הנטילה.

תוספי B12 וחומצה פולית

משמשים לטיפול באנמיה מגלובלסטית.
ניתנים בזריקות או בטבליות, בהתאם לחומרת המחסור.
במקרים של בעיות ספיגה, יש צורך במתן תוספים בהזרקה.

טיפול במחלות כרוניות

כולל טיפול במחלה הבסיסית שגורמת לאנמיה.
שימוש בתרופות המעודדות ייצור כדוריות דם אדומות.
תוספת ברזל או חומרים מזינים בהתאם לצורך.

עירויי דם

משמשים לטיפול במקרים חמורים של אנמיה עם רמות המוגלובין נמוכות במיוחד.
נחוצים כאשר החולה סובל מתסמינים חמורים.
יש לעקוב אחר רמות הברזל בגוף כדי למנוע הצטברות יתר.

טיפולים מתקדמים

ברזל תוך-ורידי – משמש במקרים בהם תוספי ברזל פומיים אינם נספגים כראוי.
מתן אריתרופויטין – הורמון המעודד את מוח העצם לייצר כדוריות דם אדומות, נפוץ במטופלים עם מחלות כליה כרוניות.
השתלת מח עצם – נדרשת באנמיות חמורות כמו אנמיה אפלסטית.

טבלה: השוואת סוגי אנמיה

סוג אנמיה	גורמים	טיפול עיקרי
מחוסר ברזל	תזונה דלה, איבוד דם	תוספי ברזל, שינוי תזונתי
מחוסר B12	חסר תזונתי, ספיגה לקויה	זריקות B12 או טבליות
מחלות כרוניות	מחלות כליה, סרטן	טיפול במחלה הבסיסית
המוליטית	מחלות אוטואימוניות	סטרואידים, תרופות לדיכוי חיסוני
אפלסטית	פגיעה במח העצם	השתלת מח עצם, תרופות מעוררות ייצור דם

אנמיה היא מצב שכיח אך בעל השפעות משמעותיות על הבריאות ואיכות החיים. אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים למנוע סיבוכים ולשפר את התחושה הכללית. אם אתם סובלים מתסמינים המעידים על אנמיה, מומלץ לקבוע תור לבדיקה.

שאלות ותשובות בנושא אנמיה

מהם התסמינים של אנמיה?

תסמינים כוללים עייפות, חולשה, חיוורון, קוצר נשימה, דופק מהיר וסחרחורות.

איך ניתן למנוע אנמיה?

שמירה על תזונה מאוזנת הכוללת ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית, וכן מעקב רפואי במקרה של גורמי סיכון.

האם אנמיה יכולה להיות מסוכנת?

במקרים קלים היא ניתנת לטיפול, אך מצבים חמורים עלולים להוביל לסיבוכים כמו הפרעות לבביות או עייפות קיצונית.

כיצד מאבחנים אנמיה מחוסר ברזל?

באמצעות בדיקות דם הכוללות רמות המוגלובין, פריטין וברזל בסרום.

האם אנמיה מחוסר ברזל יכולה להיגרם מתזונה לקויה בלבד?

לרוב, כן, אך גם בעיות ספיגה, מחלות מעי דלקתיות או איבוד דם כרוני יכולים לגרום לכך.

מהם המזונות המומלצים למניעת אנמיה?

בשר אדום, קטניות, ירקות ירוקים כהים, דגים, ביצים ודגנים מועשרים בברזל.

כיצד מטפלים באנמיה חמורה?

במקרים קשים יש צורך בעירויי דם, מתן ברזל תוך-ורידי או טיפולים נוספים בהתאם לסיבת האנמיה.

קישורים שימושיים:

PubMed – מחקרים מדעיים עדכניים על אנמיה, גורמים חדשים ודרכי טיפול מתקדמות.
🔗 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov
ClinicalTrials.gov – מאגר ניסויים קליניים הקשורים לאנמיה ולטיפולים חדשניים.
🔗 https://clinicaltrials.gov