ד”ר אורלי ליאור – רופאה מומחית למחלת הצליאק
תוכן עניינים
צליאק (Celiac Disease) היא מחלה אוטואימונית כרונית בה צריכת גלוטן גורמת לתגובה חיסונית חריגה הפוגעת ברירית המעי הדק. התגובה הזו מובילה לפגיעה בספיגת רכיבים תזונתיים חיוניים ועלולה לגרום למגוון רחב של תסמינים וסיבוכים בריאותיים. מחלת הצליאק נפוצה באוכלוסייה, עם שכיחות מוערכת של כ-1% בעולם המערבי, אך רבים מהחולים אינם מאובחנים.
גורמים והתפתחות המחלה
מחלת הצליאק מתפתחת עקב שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים:
גורמים גנטיים
- מחקרים הראו כי חולי צליאק נושאים לרוב את הגנים HLA-DQ2 ו-HLA-DQ8, המווסתים את התגובה החיסונית למרכיבי גלוטן.
- קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי צליאק הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח את המחלה, עם שיעור של כ-10% בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה של חולה מאובחן.
- הגנים הללו לבדם אינם גורמים ישירות להתפתחות המחלה, אלא מגבירים את הסיכון כאשר מתקיימים גם גורמים סביבתיים נוספים.
גורמים סביבתיים
- חשיפה לגלוטן: גלוטן, חלבון המצוי בחיטה, שעורה ושיפון, מהווה גורם הכרחי להתפתחות המחלה. המחלה אינה מתפתחת אצל אנשים ללא חשיפה לגלוטן.
- זיהומים ויראליים: מחקרים מצביעים על כך שזיהומים במערכת העיכול, בעיקר בגיל הינקות, עשויים להגביר את הסיכון לפתח צליאק. וירוסים כגון רוטה-וירוס נקשרו לשינויים בתגובת מערכת החיסון לגלוטן.
- שינויים במיקרוביום: חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול (דיסביוזיס) עשוי להוות גורם נוסף בהתפתחות המחלה. חיידקים מסוימים עלולים לעודד תגובה חיסונית חריגה לגלוטן.
- תזמון החשיפה לגלוטן בילדות: מחקרים הראו כי הכנסת גלוטן לתזונת תינוקות לפני גיל 4 חודשים או לאחר גיל 7 חודשים עשויה להשפיע על הסיכון להתפתחות צליאק.
- גורמים תזונתיים נוספים: מחקרים בחנו את השפעת צריכת חלב אם והאם היא מגנה מפני התפתחות צליאק. הממצאים אינם חד-משמעיים, אך נראה כי הנקה עשויה לספק השפעה מגנה מסוימת.
- סטרס ומחלות אוטואימוניות נוספות: מצבי לחץ קיצוניים, הריון, ניתוחים וזיהומים חמורים עלולים לעורר הופעת תסמינים אצל אנשים עם נטייה גנטית לצליאק.
תסמינים קליניים של צליאק
תסמיני הצליאק משתנים מאדם לאדם ויכולים להיות קלים או חמורים (ישנם מקרים גם ללא תסמינים כלל). ניתן לחלק את התסמינים לשתי קטגוריות עיקריות: תסמינים גסטרואינטסטינליים (קשורים למערכת העיכול) ותסמינים מערכתיים (מחוץ למערכת העיכול).
תסמינים גסטרואינטסטינליים
- שלשולים כרוניים – תסמין נפוץ מאוד, נגרם עקב פגיעה בספיגת נוזלים ושומנים במעי.
- כאבי בטן ונפיחות – הצטברות גזים ודלקת ברירית המעי מובילים להתכווצויות וכאבים באזור הבטן.
- ירידה במשקל – תוצאה של תת-ספיגה של חומרים מזינים חשובים.
- הקאות ובחילות – שכיחים יותר בילדים אך יכולים להופיע גם אצל מבוגרים.
- עצירות – בחלק מהחולים המחלה מתבטאת דווקא בעצירות ולא בשלשולים.
- סטאטוריאה (צואה שומנית) – צואה בעלת מרקם שומני וריח חריף, המעידה על ספיגה לקויה של שומנים.
תסמינים מחוץ למערכת העיכול
- עייפות כרונית וחולשה – כתוצאה מהפרעות בספיגת ויטמינים חיוניים, כגון ברזל ו-B12.
- אנמיה מחוסר ברזל – ספיגה לקויה של ברזל מובילה לאנמיה, שעלולה לגרום לעייפות וסחרחורות.
- פגיעה בגדילה (בילדים) – ילדים עם צליאק שאינו מטופל עלולים להציג עיכוב בגדילה והתפתחות.
- אוסטאופורוזיס ושברים – חסרים בסידן וויטמין D עלולים לגרום לדלדול העצם.
- דרמטיטיס הרפטיפורמיס – פריחה עורית מגרדת, המופיעה לרוב במרפקים, בברכיים ובקרקפת.
- אי-פריון והפלות חוזרות – ספיגה לקויה של חומצה פולית וברזל עלולה להשפיע על הפוריות.
- תסמינים נוירולוגיים – כאבי ראש, נוירופתיה (תחושת נימול בידיים וברגליים) ו’אטקסיה’ (הפרעות קואורדינציה).
אבחון מחלת הצליאק
בדיקות דם
הבדיקות הראשוניות כוללות בדיקות סרולוגיות לנוגדנים כמו:
- tTG-IgA (נוגדנים נגד טרנסגלוטמינאז רקמתי)
- EMA-IgA (נוגדנים לאנדומיזיום)
- DGP-IgG (נוגדנים לדיפפטיד גליאדין)
ביופסיה של המעי הדק
אם בדיקות הדם חיוביות, מבוצעת בדיקה אנדוסקופית עם ביופסיה של המעי הדק כדי לזהות נזק אופייני לרירית המעי.
בדיקות גנטיות
משמשות בעיקר לשלילת המחלה אצל אנשים עם חשד נמוך.
טיפול בצליאק
הטיפול היחיד כיום הוא דיאטה נטולת גלוטן לכל החיים. יש להימנע ממאכלים המכילים חיטה, שעורה, שיפון ומוצרים נגזרים:
מאכלים מותרים:
✅ פירות וירקות ✅ בשרים ודגים טריים ✅ קטניות, תירס ואורז ✅ מוצרים עם תווית “ללא גלוטן”
מאכלים שיש להימנע מהם:
❌ לחם ומאפים מחיטה ❌ פסטות ודגנים המכילים גלוטן ❌ מוצרים מעובדים ללא סימון “ללא גלוטן”
טבלה: השוואה בין צליאק, רגישות לגלוטן ואלרגיה לחיטה
| קריטריון | צליאק | רגישות לגלוטן | אלרגיה לחיטה |
| מנגנון | אוטואימוני | תגובה לא-אוטואימונית | אלרגיה (IgE) |
| תסמינים | פגיעה במעי ותסמינים מערכתיים | עיכוליים ואחרים | תגובה אלרגית מיידית |
| בדיקות | נוגדנים וביופסיה | שלילת צליאק ובדיקות סימפטומטיות | בדיקות אלרגיה (IgE) |
| טיפול | דיאטה נטולת גלוטן | דיאטה מופחתת גלוטן | הימנעות מחיטה בלבד |
צליאק היא מחלה כרונית הדורשת הימנעות מוחלטת מגלוטן. אבחון מוקדם וטיפול תזונתי נכון משפרים משמעותית את איכות החיים של המטופלים. במקרה של חשד לצליאק, יש לפנות לייעוץ רפואי לביצוע בדיקות מתאימות. לקביעת תור בקלות ובמהירות
שאלות ותשובות בנושא מחלת הצליאק
האם ניתן להחלים מצליאק?
לא. צליאק היא מחלה כרונית, אך הימנעות מגלוטן מונעת תסמינים ומאפשרת חיים בריאים.
האם ילדים עם צליאק יכולים לגדול כרגיל?
כן, בתנאי שהם שומרים על תזונה ללא גלוטן, מה שמאפשר ספיגה תקינה של רכיבי תזונה חיוניים.
האם ניתן לאכול שיבולת שועל?
שיבולת שועל טהורה אינה מכילה גלוטן, אך לרוב היא מזוהמת בגלוטן במפעלי עיבוד. יש לצרוך שיבולת שועל עם סימון “ללא גלוטן” בלבד.
האם יש טיפול תרופתי לצליאק?
כרגע אין תרופה למחלה, אך מחקרים מנסים לפתח טיפולים חיסוניים שיאפשרו לצליאקים לצרוך גלוטן ללא פגיעה במעי.
איך ניתן להימנע מחשיפה לגלוטן במסעדות?
יש לוודא שהתפריט מציין מנות ללא גלוטן ולוודא שאין זיהום משני (כגון שימוש באותם משטחי עבודה).
האם צליאק מגביר סיכון למחלות נוספות?
כן, צליאק שאינו מטופל עלול להוביל לאוסטאופורוזיס, אי-פריון, ומחלות אוטואימוניות נוספות.
אני מזמינה אתכם להגיע למרפאתי ברעננה לבירור מקצועי ומעמיק של צליאק. ד”ר אורלי ליאור, רופאת גסטרו ברעננה
